(אי)הסדר הציבורי / גלית חזן-רוקם

האם אזרחי ישראל יודעים שמפגינים בלתי אלימים הכוללים אנשים, נשים, זקנים וטף מותקפים על-ידי כוחות שיטור בלתי מזוהים העוטים על פניהם מסכות שחורות המותירות רק את עיניהם גלויות? המסכות מזכירות במקרה הטוב את באטמן ובמקרה הרע דברים קשים יותר והן מורדות על-ידי השוטרים על פניהם רק בשעת התקפה, כנראה כדי למנוע תיעוד שיכול לשמש עדות למקרה של פגיעה המובילה לתביעה משפטית. בשאר הזמן מגולגלות המסכות על ראשם של השוטרים כמעין כובעי ים המשמשים מתחרים בשחייה.

מספר רב של שוטרים בלבוש מאיים כזה הופיעו ביום שישי האחרון בשייח ג’ראח. פעילותם כללה מעצרים של שלושה מפגינים בתואנת שווא של ניסיונות לבצע חדירה לבתי המתנחלים שגזלו את הבתים הפלסטיניים שבמקום. פעילותם כללה גם פגיעות פיזיות שונות במפגינים שלא הפרו חוק. שייח ג’ראח ממשיכה להוות ההפגנה הנראית והידועה ביותר בירושלים למרות שייתכן שהעימותים הקשים ביותר מתחוללים דווקא בסילוואן ובמקומות אחרים שבהם נוכחותם של מפגינים יהודים ישראליים ותושבי חוץ, כמו גם נוכחות העיתונות, פחותה.

בעת הזאת כשהידיעה על ההכרח להגיע לפשרה מדינית מתבררת במידה גוברת גם לאלה שאינם מפגינים בשייח ג’ראח הופך דיכוי ההפגנות במקום לאיוולת גלויה. החדרתם של המתנחלים הפרובוקטיביים והתוקפניים ללב שכונת מגורים פלסטינית בורגנית ורגועה מסמנת את שיא האבסורד של מפעל ההתנחלות בשטח הכבוש כולו, ואת היותו מכשול חמור בדרך לכל פתרון.

מבין תוצאות הלוואי של האבסורד אפשר להביא דוגמת שיחה שהתנהלה בהפגנה בשייח ג’ראח השבוע: שני מתנחלים או תומכים שלהם דוברי אנגלית גידפו את המפגינים בלשון בוטה כשהם מציעים למפגינים, שביניהם אנשים שתרמו לא מעט בתחומים שונים של החברה והתרבות בישראל, לחזור לגרמניה(כך!) משום שהם, המתנחלים, עתידים לתפוס את מקומם בישראל. כדי שלא תהיה טעות הם חיזקו את דבריהם בכינוי המפגינים “נאצים”. מעשה אחרון זה קומם את אחד המפגינים שמדבריו השתמע שיש לו היכרות אישית עם התופעות שנישאו לשווא על לשון תוקפי ההפגנה המתגרים. בלא לגעת בהם כלל הצליח המפגין בעוצמת סמכותו המוסרית, קולו המרשים וקומתו הגבוהה לדחוק אותם הרחק ממתחם ההפגנה.

האם לא הגיע הזמן שסמכות מוסרית, קול ברור ורם וקומה זקופה יאפיינו גם את מעשיה המדיניים של ממשלת ישראל? האם לא הגיע הזמן להשליט הגיון במקום כוחנות בלתי הגיונית בהתנהלותה של הממשלה ושליחתה המשטרה בירושלים? אם פניה של ישראל לפשרה המדינית ההכרחית שאין ספק שירושלים תהיה חלק ממנה, האם לא הגיע הזמן שדבר הממשלה ייאמר  בעיניים גלויות ובשפה ברורה ולא בכיסוי הפנים במסכות שחורות, שלא רק מסתירות את פני העוטים אותן אלא אף חוסמות את ראייתם?

עוד על אלימות המשטרה בהפגנת “סולידריות”, 4/3/2011