נאבקות על הבית – יוצאות לרחוב / דורית ארגו, פעילת “סולידריות”, בעצרת יום האישה בלוד

מוקדש באהבה לילדות משפחת אבו עיד.

אני מודה לכן על הזכות שניתנה לי היום להביע סולידריות עם נשים אמיצות, שהבינו שכדי להיאבק על הבית צריך לצאת לרחוב.

בית הוא לא רק המרחב הפרטי שלנו. הוא לא רק ארבעת הקירות שביניהם אנחנו מגדלות משפחה. בית הוא השייכות שלנו לקהילה, לחברה ולמקום. כשמדינת ישראל רומסת את זכות היסוד לקורת גג היא לא רק מסכנת נשים ומשפחות, היא גם מנסה לפורר מבנים חברתיים וקשר לעבר.

דרך הפעילות שלי בשנה האחרונה לקחתי חלק במאבקים רבים נגד הריסות ופינוי בתים, והתמונה שמצטיירת היא ברורה. אין הריסה או פינוי שעומדים לבדם. מדובר בפרויקט לאומי של נישול מכוון, שמושתת על אידאולוגיה גזענית. בפועל הוא מתבטא בלמעלה מ-80 אחוזים של צווי הריסה לבנייה פלסטינית ברמלה, בלוד, בהריסה חוזרת ונשנית של אלערקיב, בהתנחלות במזרח ירושלים, בצווי הפינוי לדיירי הדיור הציבורי ביפו – למעשה כמעט בכל מקום בו מתגוררת אוכלוסיה פלסטינית או אוכלוסיה ענייה מאוד. 

כמו גבר מכה, הפעולות של המדינה בהריסות בתים מכוונת להשפיל ולהטיל מורא. כשנשים במצב הזה בוחרות להיאבק, סוכני האלימות של המדינה שוב לא יכולים לדכא אותן. המכות והמעצרים הופכים לאותות הכבוד שלנו. אני רוצה להקריא לכן ציטוט של אקדמאית שחורה מדרום אפריקה מזמן שיא המאבק נגד האפרטהייד שם. היא מספרת: “במו עיני ראיתי על רצפת החצר של תחנת המשטרה ילדות בנות שתים-עשרה או שלוש-עשרה כבולות באזיקים. הן הביטו בכל אדם שחור שעבר במקום וחייכו לעברו. אישה מבוגרת הייתה משפילה מבטה – אבל צעירות אלו התגברו כבר על שלב הבושה המקובלת. הן חשו עצמן כגיבורות“.

הגבורה הזאת נוכחת כאן. כל מי שהגיעה למאהל שהקימה משפחת אבו עיד וראתה את הילדות של המשפחה קוראות קריאות קצובות מול השוטרים, יכלה להבחין בה. בסופו של דבר, ראש הועדה הקרואה מאיר ניצן הוציא צו פירוק למאהל הזה. אם מאיר ניצן שומע אותנו אני רוצה להגיד לו שבצדק הוא מפחד מהילדות הקטנות האלו. לילדות האלו יש יותר כל כוח מלכל השוטרים והפקחים שהוא שולח, ויותר מלכל החוקים והצווים.

אנחנו עומדות כאן היום, נשים ערביות ויהודיות, באירוע שמציין מחאה שצומחת מלמטה, מהשכונות והכפרים. מחאה הולכת ומתעצמת, שמבוססת על ההבנה שהריסות בתים הן הכרזת מלחמה של הריבון על נתיניו, ולכן מסכנות את החברה שלנו. מולנו ניצבים פוליטיקאים מושחתים שחברו לכרישי נדל”ן, מגובים בבירוקרטיה ובמערכת המשפט, ונישאים על גל גזענות עכור. לכאורה, מערכת שכוחנו דל מולה –  אך אם יש לקח מהאירועים האחרונים באזור שלנו הוא שגם הרודנים הגדולים ביותר נופלים לנוכח קולן האמיץ של נשים צעירות, אימהות, ילדות וסבתות, שבחרו לצאת למאבק.

 

הצטרפו בשבת הקרובה, 12/3, לסיור בלוד, רמלה ודהמש

כתבה על ההפגנה “נשים נאבקות בהריסות”, 8/3/11

עוד על המאבק בלוד:
לוד: כמה רגעים מתוך יומיים
עדכון מלוד
סרטון מהריסות בלוד, רביעי, 2/3/2011
 
על הבנאליות של הרוע והריסות בתים;
טובת הציבור;
לסרטון על הריסת הבתים לחצו
כאן;
לעדות מביקור אצל משפחת אבו עיד ראו
כאן