דברים שנישאו אתמול (6/3/10) בעצרת בשייח’ ג’ראח על ידי נציגת הפעילים הישראלים, שרה בנינגה.
שרה בנינגה נואמת מעל הבמה. תצלום: זאהר שריף
יש שמאל חדש, והוא לא שמאל שמסתפק בשיחות שלום, הוא שמאל של מאבק. יש שמאל חדש שיודע שיש דברים שחייבים להיאבק נגדם גם כאשר הם נעשים בשם המדינה וגם כשהם נהנים מחסותו של החוק. יש שמאל חדש שיודע שהמאבק הזה לא יוכרע על הנייר אלא על הקרקע, בגבעות, בכרמים ובמטעי הזיתים. יש שמאל חדש שלא מפחד ממתנחלים- גם כשהם יורדים עליו מהגבעות רעולי פנים וחמושים. השמאל הזה לא נכנע לדיכוי הפוליטי של המשטרה, ולא מעניין אוותו מה כותבים עליו במעריב.
יש שמאל חדש בעיר. השמאל הזה לא מוכן לוותר על עקרונותיו בכדי שיאהבו אותו ולא מוותר על עמדותיו עבור הון פוליטי. השמאל הזה הוא שותפות של פלסטינים שמבינים שאת הכיבוש לא מנצחים בטילים ופצצות, ושל ישראלים שמבינים שהמאבק הפלסטיני הוא המאבק שלהם.
השמאל החדש משלב ידיים עם פלסטינים בתוך ענן של גז מדמיע בבלעין, וחוטף יחד איתם מכות ממתנחלים בדרום הר חברון. השמאל הזה מתייצב לצידם של פליטים ומהגרי עבודה בתל-אביב ונלחם בתוכנית ויסקונסין. השמאל החדש הוא אנחנו-כולנו.
כל מי שהגיע לכאן הערב. כל מי שהעז לחצות את הקו המדומיין שבין מערב ירושלים ומזרחה למרות האיומים וההפחדות, כולנו השמאל החדש שהולך ונבנה בישראל ובפלסטין. אנחנו לא נאבקים על הסכם שלום. אנחנו נאבקים על צדק. אבל אנחנו מאמינים שאי הצדק הוא המכשול העיקרי לשלום. עד שמשפחת ראווי ומשפחת חאנון ומשפחת אל-כורד לא ישובו לבתיהן לא יהיה שלום. כי שלום לא צומח על אפליה, דיכוי וגזל. יש שמאל חדש בעיר והשמאל הזה עומד לצידם של תושבי שייח ג’ראח הערב והוא ימשיך לעמוד לצידם עד שהצדק ינצח את הקנאות.
אבל יש גם ימין חדש בעיר. ימין שטוף קנאה וגזענות שמפתה את ההמון ברטוריקה לאומנית. הימין החדש לא מתעניין בשלומם וברווחתם של בני אדם. הימין החדש מתעניין רק בנאמנות אתנית, שבטית, ליברמנית. עבור הימין החדש עניי עירך קודמים רק אם הם יהודים. ומה שהופך אדם ליהודי הוא העובדה שהוא לא ערבי. לימין החדש אין מה להציע פרט למלחמה אינסופית. הימין החדש הוא העגלה הריקה שירדה מהפסים – יהודים, דתיים וחילונים, שאין בהם דבר פרט לשנאת האחר: הערבי, הפליט, השמאלן.
הימין החדש הזה מייצר את המתנחלים ההזויים שבגללם אנחנו מפגינים הערב. המתנחלים האלה שונאים את ירושלים. אין בהם אהבת ישראל ואין בהם אהבת האדם – הם אוהבים רק את עצמם. יש בקרב המתנחלים רבים שראוי וצריך לדבר איתם. אך את מתנחלי שייח ג’ראח שמשמיעים שירי הלל לברוך גולדשטיין – אותם יש להביס.
הימין החדש יצר את ניר ברקת. טכנוקרט שאינו מבין את ירושלים ואינו מתעניין בירושלים. ראש עיריה שמפעיל טרור אדמיניסטרטיבי נגד תושבי מזרח העיר ומזניח את תושבי מערב העיר, תוך דקלום בלתי פוסק של קלישאות. אם ירושלים היא חבית של חומר נפץ, לגפרור שיצית אותה קוראים ניר ברקת. אבל אנחנו לא חוששים מברקת, ולא חוששים מהמתנחלים, ולא מפחדים מליברמן.
נמשיך להגיע לשייח ג’ראח ולכל מקום שבו הצדק נרמס על ידי כוחות הכיבוש והדיכוי. תסתכלו מסביבכם, אנחנו לא מעטים כמו שחשבנו! ואנחנו ננצח!
תרגמתי את החלק הראשון של הנאום (המצוין!) לאנגלית. אם אתם מעניינים בו כדי להעלות אותו לאתר באנגלית – אשמח לשלוח לכם אותו.
תודה רבה !
התכוונתי לבקש שתעלו את זה, והקדמתם אותי.
אחד הטקסטים הפוליטיים החזקים, הצלולים, המדויקים ומעוררי ההשראה ששמעתי.
תודה שרה, תודה לכל עם ישראל, ולכל העם הפלסטינאי,
אתם עושים עבודה מופלאה ומבורכת
האומץ לעמוד על האמת שלנו, האומץ לעבוד יחד לשלום למרות כל ההסטוריה ובזכותה
למען עתיד אנושי משותף על אדמה אחת, ביקום משותף ועם אלוהים אחד שכולנו ילדיו וברואיו
אני טיפה בים, אבל זורמת בנהר המבורך שלכם אל עבר השלום, הכבוד לאדם באשר הוא אדם ולטבע על כל ברואיו כחלק מן החלום שחלם אותו יהוה אלוהינו ואלוהי אבותינו,
הוא שנתן לנו את חופש הבחירה, לבחור באמת וללכת אליה באומץ, ביראה ובאהבה
תודה שאתם ממשיכים, תודה שאתם לא מוותרים, תודה שאתם נותנים לאהבה להוביל.
יהודים וערבים מסרבים להיות אויינים, תודה
תודה. מסכים לכל מלה
יש שמאל חדש בעיר, והיתרון המרכזי שלו הוא שהוא הצליח להתחבר לשמאל הישן.
כל הכבוד לפעילים שלא ויתרו על העקרונות ובכל זאת הצליחו להביא 3000 ולא רק את ה-300 שמגיעים לכל מקום – רק ככה נצליח לעשות משהו בישראל.
והנה התרגום לנאום המעולה של שרה מהאתר כותרת
http://coteret.com/2010/03/08/sara-benningas-rousing-speech-at-the-sheikh-jarrah-rally-there-is-a-new-left-in-town/#more-1633
There is a new Left in town!
There is a new Left and it is a Left that is not satisfied with peace talks. It is a Left that fights!
There is a new Left that knows there are things you must fight against even when they are identified with the State and even when they enjoy the protection of the law!
There is a new Left that knows that this fight will not be won on paper but on the ground, in the hills, in the vineyards and in the olive groves.
There is a new Left that is not afraid of the settlers, even when they descend on it from the hilltops, blindfolded and armed.
This Left does not surrender to the police’s political repression, and does not care what they write about it in Maariv. There is a new Left in town!
This Left does not want to be loved, does not fantasize about town squares and does not bask in the memory of the 400,000. This Left is a partnership between Palestinians, who understand the occupation will not be defeated by missiles and bombs, and Israelis, who understand that the Palestinian struggle is their struggle.
The new Left joins hands with Palestinians in a cloud of tear gas at Bil’in and gets beaten up together with them by settlers at the South Hebron Mountain.
This Left stands by refugees and labor migrants in Tel Aviv and fights against the Wisconsin Plan.
The new Left is us — all of us!
Everyone who came here tonight. Everyone who dared cross the imaginary line between West and East Jerusalem, despite the threats and intimidation.
We are all the new Left that is emerging in Israel and Palestine.
We are not fighting for a peace agreement. We are fighting for justice. But we believe that injustice is the main obstacle to peace.
There will be no peace until the Ghawi and Hanoun and al-Kurd families return to their homes. Because peace does not grow on a soil of discrimination, oppression and theft.
There is a new Left in town and that Left stands with the people of Sheikh Jarrah tonight and will continue standing with them until justice defeats fanaticism.
But there is also a new Right in town.
A Right awash with fanaticism and racism that seduces the masses with nationalist rhetoric.
The new Right does not care about the welfare and well-being of human beings. The new Right only cares about ethnic, tribal, Liebermanistic loyalty.
For the new Right charity begins at home only for Jews. And what makes a person a Jew is the fact that they are not an Arab.
The new Right has nothing to offer except for endless war.
The new Right is the empty wagon that went off the rails: religious and secular Jews who have nothing but hatred of the other: the Arabs the refugee, the leftist.
That new Right manufactures the deluded settlers, because of whom we are demonstrating tonight.
Those settlers hate Jerusalem. They do not love the Jewish people and they do not love mankind. They love only themselves.
Among the settlers there are many with whom we should speak. But the settlers of Sheikh Jarrah, who sing canticles to Baruch Goldstein — they must be defeated.
The new Right created Nir Barkat. A technocrat who does not understand Jerusalem and does not care about Jerusalem. A mayor who uses administrative terror against the residents of East Jerusalem and neglects the residents of West Jerusalem, while reciting endless clichés.
If Jerusalem is a powder keg, the match that might light it is called Nir Barkat.
But we are not afraid of Barkat, nor are we afraid of the settlers, nor are we afraid of Lieberman.
We will keep coming to Sheikh Jarrah and to every place where justice is trampled by the forces of occupation and oppression.
Look around you. We are not as few as we thought! And we will win!
אין שמאל ללא הכרה בגזע, אתניות ובתוצאות החברתיות של חלוקת הכוח, המשאבים ע”פ קווים אלו.
לא מספיק לומר ויסקונסין אחרת שוב תהפכו למרצ החדשה. ובכל זאת נאום מרגש, בהצלחה!
כפעיל ותיק נגד הכיבוש – מאז 1967 וכמשתתף קבוע במחאה בשייח’ ג’ראח, היתה זו חוויה מדהימה ומרתקת לפגוש פעילי שמאל חדש החשים מחויבות למאבק משותף עם המנושלים והמודרים תוך קיום קשרים בגובה העיניים. אני יכול להגיד בבטחון שעד היום לא היתה קבוצה שהובילה מאבק בי להציב תנאים , מגבלות, אבל ולמה ככה. לדברי דוברת הקבוצה ששמעת בהפגנה הגדולה הרי שהפעילים הצליחו לחמוק מהמלכודות שהיציבו “שוחרי שלום” למיניהם כמו זה שהבטיח “הם שם ואנחנו כאן, דהיינו מאבק כביכול משותף המבוסס על הנחות גזעניות של הפרדה. מלבד זאת המונח צדק אנו נשמע במקומותינו אלא כשמדובר בנו. אנחנו צודקים, התנחלותינו צודקת מנהיגינו צודקים וצבאנו צודק. היגיע הזמן שהנרדפים המנוצלים והמנושלים יזכו גם הם לצדק. בהצלחה במאבק