משטרה יקרה: זה הזמן לבלוע את הרוק ולעבור הלאה

במשך חודשים אנו מתעקשים להפגין מול בתי המריבה, הבתים מהם פונו משפחות ר’אווי וחאנון ברחוב עות’מאן בן עפאן. המשטרה, למרות פסיקות חוזרות ונשנות של בית המשפט, אוסרת על קיום משמרת מחאה חוקית ליד הבתים ומגבילה את המפגינים למתחם “גן שייח’ ג’ראח”. המשטרה מפעילה כוח לא סביר, המשטרה עוצרת מפגינים לשווא, המשטרה מכריזה שרירותית על “התקהלות בלתי חוקית” – מדוע?

אתמול, במקביל ולמרות ההתכתשות של המשטרה עם מאות מפגינים ליד המחסום העליון [כאמור, המפגינים ביקשו לעבור מגן שייח' ג'ראח אל מול בתי המריבה, כפי שמותר למתנחלים ולמפגיני הימין] הצליחו עשרות מפגינים לחדור אל מתחם בתי המריבה. בדרך עקיפה ופשוטה הגענו אל הרחוב וקיימנו משמרת מחאה; ומה קרה? כלום.

במשך קרוב לשעה עמדנו מול הבית שהחרימו המתנחלים, עשרות רבות של מפגינים, תופפנו בתופים, קראנו קריאות במגפון, הנפנו שלטים. הכל כרגיל. מולנו, עמדו שלושה שוטרים מפוהקים. שלושה שוטרים לא עסוקים במיוחד. הם ביקשו שנישאר על המדרכה. זה הכל. כלומר: לא הפרנו את הסדר הציבורי, לא איימנו על שלום הציבור, לא חסמנו כבישים, לא פגענו באיכות האויר. ליד המחסום העליון היתה מהומת אלוהים; למטה, ליד הבתים – ממש לא. זו היתה משמרת מחאה לדוגמא. דומה מאוד להפגנה מול בית ראש העיר, מוקדם יותר השבוע. רועשת אבל רגועה, חיונית אבל תחת שליטה. לא משהו שבאמת צריך לאתגר, או להפריע, למשטרת ישראל.

פתאום, אחרי שעה, ריכזה המשטרה כוחות, הודיעה לנו שאנו מפונים בזאת והתחילה לדחוף אותנו למעלה, כל הדרך לעבר גן שייח’ ג’ראח. כמובן, תוך שימוש בכח “סביר”.

מה בדיוק הפריע למשטרת ישראל? הרי משמרת המחאה למטה היתה סבירה וראויה. האם זו רק העובדה שהצלחנו לקיים אותה למרות התנגדות המשטרה? עושה רושם שמשטרת ישראל, סניף ירושלים, מונעת אך ורק על ידי שיקולי אגו. שום דבר אחר [טוב, אולי גם רצון להתחנף אל גורמים פוליטיים מסוימים. היתכן?]. יש כאן רק התעקשות לשם התעקשות. קשה שלא להיזכר במצור ובלוקאדה אחרים, מהעבר הממש-לא-רחוק; גם שם החלטות פזיזות, שרירותיות ובעיקר שגויות, התקבעו – שכן, אסור להודות בטעויות. מה פתאום. הרי אנחנו תמיד צודקים.

אז זהו: במקרה הזה אתם לא צודקים. כשאנחנו מתעקשים להפגין מול בתי המריבה גם החוק וגם הצדק לצידנו. אנו קוראים למשטרה להודות על האמת. תפקידה של המשטרה הוא הוא לאפשר קיום משמרות מחאה. אין למשטרה שום סיבה אמיתית למנוע מאיתנו לקיים משמרת מחאה במקום [או, צעדות במרכז העיר]. מותר להודות בטעויות. תתגברו ותתבגרו כבר.

המשטרה מוזמנת לנסות אותנו — אנא אפשרו לנו למחות ליד הבתים; בואו ונראה אם שלום הציבור נפגע. אנחנו נמשיך למחות.