פלורליזם, כערך, מאבד ממשמעותו מחוץ למסגרת של ליברליזם – ומוביל לרלטיביזם מוסרי מסוכן. לוותר על עקרונות ליברליים למען פלורליזם זה משול לכריתת הענף עליו אתה יושב.

ובכלל, יהרגו אותי פה אני בטוח, אבל צריך לשאול, אם המדינה הפלסטינית שתקום (הלוואי שבקרוב בימינו) תהיה מדינה בה נשים משועבדות והומוסקסואלים מוצאים להורג, האם זו מדינה ששווה לנו, כשמאל, להלחם בשבילה בכלל? אני מודה שיש לי עם הסיפור הזה בעיה…

לפני כמה זמן הופיעה ברשימת־הדיוור של הפעילים בשיח’ ג’ראח הודעה רגילה על ההפגנה השבועית, אבל עם תוספת מקוממת במיוחד: ‘בבחירת הלבוש אנא קחו בחשבון הבדלים תרבותיים‘. שינסתי מקלדת וכתבתי מכתב (למעשה, גלויה). תשובה לא קיבלתי, אבל אם אני לא טועה הניסוח לא חזר (מצד שני, הוא קיים בהודעות אחרות על הפגנות ופעולות; ר’ אקטלפט). מבחינתי ההודעות האלה ומה שעומד מאחוריהן בהחלט לא עושה חשק לבוא להפגנות האלה, בלשון המעטה. ‘לעשות הנחות’ לאנשים לפי המוצא שלהם ולקבל דיכוי מסויים כלגיטימי כשמדובר באנשים ממוצא זה או אחר זה אחד מהסוגים המסוכנים ביותר של גזענות, והעובדה שזה עובר בשקט מקוממת מאוד.
להקריב פמיניזם או מאבק על זכויות להטב”קותים על מזבח המאבק בגזענות חוטא לא רק לראשונים אלא גם לזה האחרון. ככה לא הורסים חומה.