פעילי “סולידריות שיח ג’ראח” רואים בדאגה את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטיות המקודמות בכנסת ישראל. בכוונתנו להאבק בחקיקה זו הפוגעת בזכות היסוד של חופש הביטוי, המצפון והמחאה – כדוגמת החוק האוסר על אזרח ישראלי לקרוא לסנקציות כלכליות נגד מוסדות ישראליים בארץ ובשטחים הכבושים.
אנו נחושים להאבק במגמות פשיזציה כגון אלה, ולפיכך, כמעשה של מרי אזרחי, אנו קוראים לחברינו לצרף את חתימתם לעצומה הבאה:
קריאה לחרם
אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להמנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן.
ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי.
קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי.
אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם יבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה.
כל הכבוד על היוזמה. נשאלת השאלה אם באמת הדרך להילחם בלאומנות ישראלית היא שוב באמצעים של כוח.
* הליכים של שימוש בכוח הם ברירת מחדל כל כך אוטומטית בחברה הישראלית. אולי תפקידו של שמאל היא להציע (סוף סוף אחרי למעלה משישים שנות כוחנות) אלטרנטיבה אחרת?
* יותר מכך באימוץ אסטרטגיות כוחניות האין אנו משחקים לידם של לאומנים שבדיוק בכך הם מתמחים?
* לבסוף- מה תהיה הניראות של מאבק כזה? על כמה עסקים הוא ישפיע? ועד כמה? ומהי בדיוק ההגדרה של “עסק שמרוויח מהכיבוש” ?
דברי לא מבטלים את העשיה המבורכת שלכם.
אך נראה לי שאלה דברים שכדאי להקדיש להם מחשבה בהמשך הדרך.