להלן, המבקשים
היה שמח היום בבית המשפט העליון. השופטים כעסו, השוטרים גמגמו תרוצים, הזעיקו את מפקד המחוז לאולם, אסף שלנו שייצג את העותרים אמר הרבה “אם יורשה לי” והראה לכולנו שאפשר לנצח במשפט גם בלי גלימה של עורכי דין. ב-ynet דיווחו על זה לא רע.
עתרנו כי חשבנו שהפגנה צריכה להתקיים מול הדבר שנגדו מפגינים, ולא בסתם מקום. עתרנו כי הרגשנו שהמשטרה התעללה בנו מספיק עם מעצרי שוא ותנאים לא סבירים לאישור הפגנות, ושהגיע הזמן שנגיב. בסופו של דבר השופטים הסכימו איתנו שמותר לנו להפגין בתוך השכונה, שזה נצחון קטן בשבילנו, אבל בחרו להאמין למשטרה שאמרה שאי-אפשר להכניס לשם יותר מכמה מאות בני אדם, ולכן רוב המפגינים ישארו בעצרת עם המוסיקה והנואמים במגרש ליד, שזה נצחון קטנטן בשבילם.
להלן, המשיבה
המשטרה, מצדה, שחקה ממש מלוכלך. הם לא באו עם הצעות פשרה, וגם כשאנחנו הצענו הצעות הם דחו אותן על הסף. בשלב כלשהו אהרון פרנקו, מפקד מחוז ירושלים, טען בפני השופטים שרחוב עות’מן בן עפן, שבו רצינו להפגין הוא רחוב ראשי ומסוכן לחסום אותו. אחר כך הוא אמר שרוחבו של הרחוב רק שני מטרים ואי-אפשר להתכנס בו. אין מילים.
אנחנו בסך הכל מרוצים. חשפנו את חוסר היושר והאפליה שמפעילה המשטרה כלפי ההפגנות שלנו, וגם העמדנו אותם במקומם. אבל דווקא בגלל הניצחון הקטן של היום חשוב לזכור שנצחונות אמיתיים שמשפיעים על החיים של כולנו לא יקרו בבית המשפט. שינוי אמיתי קורה ברחוב, בעזרת אלפים ועשרות-אלפים של אזרחים שמוכנים לצאת מהבית כי הם פשוט לא יכולים לסבול את זה יותר. בגלל זה חשוב שכולנו נהיה בשייח’ ג’ראח בשבת, נממש את זכותנו להפגין ונראה לכולם שהמתנחלים הגזענים והאלימים לא ינצחו!
מה בתכלס? העצרת תתקיים בגן הציבורי ובמגרש הכדורגל, וממנה תצא צעדה לכיוון הבתים שמהם פונו המשפחות.
So, whats the bottom line? where is the demo?
או. קי. צודק. אני מצרף מפה
יאי!!
כל הכבוד, כל הכבוד וכל הכבוד.
הערה קטנה, הרחוב אמנם חשוב, אבל בית המשפט לא פחות חשוב ממנו, יש להניח שהנצחון הסופי, החזרת המשפחות לבתיהן, יוכרע בבית המשפט ולא ברחוב.
וכמובן,
נתראה מחר!