מה קורה בירושלים המזרחית?

שייח’ ג’ראח ובעיותיה הם רק חלק מהמארג של ירושלים המזרחית, שטח ענק שסופח לתחום המוניציפאלי של ירושלים ב-67′. משמעותו של הסיפוח של העיר המזרחית לישראל כולל שנים ארוכות של הריסות בתים, אי-שוויון בתכנון והקצאת משאבים, פגיעה חמורה בזכויות הפוליטיות והאישיות של התושבים ועוד. עמותת עיר עמים וארגונים נוספים מפרסמים מידע רב על ירושלים המזרחית, ואנחנו ממליצים לכולם להעמיק עוד מעבר לכתוב בדף זה.

אך שייח’ ג’ראח שייכת לסיפור מקומי יותר בתוך ירושלים המזרחית, סיפור קשה ואינטנסיבי במיוחד: סיפור ההשתלטות של הממשלה והמתנחלים על “האגן הקדוש”. האגן הקדוש הוא התחום שמקיף את העיר העתיקה מצפון, ממזרח ומדרום, וכולל שכונות פלסטיניות כמו שייח’ ג’ראח, סילואן, ראס אל-עמוד, אבו-תור, א-טור וג’אבל מוכבר, כמו גם אתרים מקודשים רבים.

מתוך ניסיון לבצר את הריבונות הישראלית באגן הקדוש, במטרה למנוע את העברת העיר העתיקה למדינה הפלסטינית, ואף למנוע הסדר מדיני כלשהו, החלו עמותות ופעילי ימין במהלך של שינוי פני האזור, מה שמכונה “ייהוד”. תקוותם היא יצירת “שרשרת” של אתרים ישראלים והתנחלויות סביב העיר העתיקה, בשטח שנתפס בקהילה הבינלאומית כלב-לבה של בירת המדינה הפלסטינית לכשתקום. לצורך כך השתמשו פעילי הימין בקשרים ברשויות העירוניות והממשלתיות, כמו גם בהחלטות בית משפט, ולעיתים אף באיומים, זיופים ואלימות, כדי לסלק פלסטינים וליישב יהודים באזור. התושבים בשכונות אלה, כמו בכל ירושלים המזרחית, הם תושבי קבע (ולא אזרחים מלאים) במדינת ישראל, אך בשל העניין הגובר של הימין בהשתלטות על שכונותיהם, הם מהווים מטרה מרכזית לניסיונות גירוש והתנכלויות שונות מידי הממשלה והמתנחלים.

על השימוש בארכיאולוגיה להשתלטות על מתחמים ושכונות, כמו שכונת בוסתאן שעל חורבותיה מתכננת עיריית ירושלים להקים את הפארק הארכיאולוגי “גן המלך”, מומלץ לקרוא באתר של עמותת הארכיאולוגים המתנגדים לפעילות המתנחלים עמק שווה. בשייח’ ג’ראח משתמשים המתנחלים בשתי שיטות אחרות של גירוש והתנחלות: הפקעת אדמות, והוכחה של בעלות יהודית על קרקע מפני שנת 48′.

כרגע מתמקדים מאמצי המתנחלים בשלושה שטחים שונים בשייח’ ג’ראח:

1. שטח כרם ג’אעוני (סמוך לקבר שמעון הצדיק) עליו נבנו בתי הפליטים הפלסטינים ב-56′ ביזמת הממשלה הירדנית.

2. שטח כרם המופתי, ארמון המופתי ומלון שפרד, העומדים היום ריקים מאדם. מלון שפרד הופקע ע”י המדינה לפי חוק נכסי נפקדים ונמכר למליארדר תומך המתנחלים ארווין מוסקוביץ’, ואילו כרם המופתי הופקע “לצרכי ציבור”, וניהולו הועבר לעמותת המין “עטרת כהנים”.

3. מתחם אום-הארון, שם התקיימה  לפני 48′ שכונה קטנה של יהודים ספרדים, וגם בו מתגוררים בששים השנים האחרונות פליטים פלסטינים.

במפה הבאה אפשר לראות את שלושת אזורי ההתנחלות.

הקשר של התנחלויות שייח’ ג’ראח לסיפור הכולל של ייהוד האגן הקדוש אינו רק פוליטי, אלא גם פרסונלי. ארווין מוסקוביץ’, הבעלים של ההתנחלות במלון שפרד, הוא גם יוזם ההתנחלות בראס-אל-עמוד. אריה קינג, המקדם את ההתנחלות ב”נחלת שמעון” הוא גם אחד מראשי המתנחלים בסילואן. אישים אלה ומקורבים להם כבר הצהירו בעבר שמטרתם רחבה יותר מהשגת בעלות על שטח אדמה או בית מסויים, אלא הם שואפים למנוע בכל מחיר את הקמתה של בירה פלסטינית בירושלים.

סיפורם של הפלסטינים המתגוררים בשייח’ ג’ראח, בסילואן, וביתר האגן הקדוש, הוא לכן סיפור אישי וסיפור לאומי כאחד. בעוד הם נאבקים על הזכות להישאר בביתם ולחיות את חייהם, הם גם עומדים בחזית המאבק נגד מחיקת זהותה הפלסטינית של ירושלים המזרחית, ונגד המאמץ המתנחלי לחסל את הסיכוי להסדר מדיני בירושלים.