מתוך ספרו של מיכאל “על הגבול” המוקדש בין היתר לתנועת “סולידריות”:
“באוקטובר 1989 הסתיים משפטי. הוא נמשך קרוב לשלוש שנים, ובסופו נגזרו עלי שלושים חודשי מאסר בעוון “מתן שירות להתאגדויות אסורות”. במהלך שלוש השנים הארוכות האלה התגבש, הן בהאשמות התביעה והן בטיעוני ההגנה, מושג שהפך, קמעא קמעא, לעמוד התווך של הפרשייה המשפטית הזאת.
מכיוון שסעיף האישום בתמיכה בטרור לא צָלַח, התעמתו הצדדים סביב עניין “הגבול”, במה שהתובע קרא “שטח ההפקר” בין הישראלים לפלסטינים, אך גם בין החוקיות לא-חוקיות. נכון שהייתי הראשון שנקט במונח הזה, אך בהדרגה תפסתי עד כמה היו כל חיי, הן האישיים והן הפוליטיים, תוצאה של בחירה מִדעת לחיות ולהיאבק על קו הגבול. שופטַי הבינו זאת, ובפסק דינם ייחדו קטעים ארוכים לסכנה שהגבול מייצג לאלה המחליטים לבלות את חייהם ולנהל את מאבקם בסמיכות אליו.
שלושים וחמש השנים האחרונות בחיי היו, אכן, צעידה ארוכה על קו הגבול, ליתר דיוק על קווי הגבול השונים שלאורכם באים במגע מדינת ישראל והעולם הערבי-מוסלמי, הישראלים והפלסטינים, אך גם היהודים והישראלים, הדתיים והחילוניים, היהודים האירופיים והיהודים המזרחיים: גבולות מצטלבים זה בזה, לפעמים גם חופפים זה את זה, גבולות חדירים פחות או חדירים יותר, אך לעולם לא בלתי עבירים ממש, גבולות שאין לחצות, אך גם כאלה שחייבים לחדור בעדם, גבולות של זהות יהודית שהיה חשוב לי לשמֵר, אך גם סוציאליזם ללא גבולות, גבולות הרמטיים בין ערכים סותרים, אך גם התנגדות לגבולות המבקשים למנוע חילופי דברים הדדיים ודו-קיום…”
מיכאל נולד בשטרסבורג שבצרפת למשפחה יהודית אורתודוקסית והגיע לירושלים בשנת 1965 כדי ללמוד בישיבה. מאז 1967 , פעיל ורשבסקי במאבק נגד הכיבוש ולמען צדק חברתי. היה, בין השאר, עורך “מצפן”, ממייסדי הוועד לסולידריות עם אוניברסיטת ביר זית ותנועת “יש גבול” וייסד את המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC).
בואו לשמוע ולשוחח על הדומה והשונה בין הפעילות שלנו היום לעומת הפעילות של השמאל בישראל בשנות ה70 וה80.
המפגש יתקיים ביום חמישי, 9.2, בשעה 20:00
בגלריה ברבור (רחוב שיריזלי 6, נחלאות ירושלים)
הפגנה יהודית-ערבית נגד הכיבוש, ינואר 1969
