מתנחלים: כל הפוסטים

5 דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעצור את ההתנחלות במזרח ירושלים

1. היכנסו לאתר שהקמנו ובו סרטונים ומידע על השימוש הפוליטי שעושים המתנחלים בגן הלאומי המיועד “מורדות הר הצופים”.

2. שלחו פקסים ומיילים לרשות הטבע והגנים – בלחיצת כפתור מהאתר (בתחתית העמוד).

3. הפיצו את האתר לחברים ומכרים, ושכנעו גם אותם לפנות לרשות הטבע והגנים.

4. הפכו את הסרטונים הקצרצרים של הקמפיין לויראליים: שתפו אותם בפייסבוק ושלחו לחברים. כאן תוכלו למצוא קישורים לכל הסרטונים. תוכלו למצוא אותם גם בעמוד הפייסבוק שלנו או בערוץ היוטוב.

5. בהצטרפו לפעילויות המחאה – פרטים יישלחו במייל, באתר ובפייסבוק של סולידריות





למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

צעדה ומשמרת מחאה: עוצרים את הגן הלאומי “מורדות הר הצופים”! – יום שישי, 9/3, 11:45, עיסאוויה

תושבי א-טור ועיסוויה קוראים לכולנו, לאחר הפסקה של שבועיים,
לחזור ולהפגין יחד איתם נגד הכרזת הגן הלאומי במורדות הר הצופים.

תנועת “סולידריות” יחד עם תושבי א-טור ועיסוויה ממשיכים בפעילות השטח לעצירת הגן הלאומי.

נפגשים ביום שישי הקרוב, 9/3
בשעה 11:45 במצפה מזרחית להר הצופים
או בשעה 11:30 בארומה הר הצופים.
לפרטים נוספים: 0546236609.

לארוע בפייסבוק לחצו כאן

לאתר הקמפיין

קמפיין מכתבים לרשות הטבע והגנים: עוצרים את ארצי היעל המשתולל!

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?

רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו

קמפיין מכתבים לרשות הטבע והגנים: עוצרים את ארצי היעל המשתולל!

כולנו יודעים שהימין הקיצוני לא עוצר באדום, עכשיו הוא גם לא עוצר בירוק.
היכנסו לאתר הקטן החדש, ראו כיצד משתמש הימין הקיצוני ברשות שמורות הטבע והגנים ככלי פוליטי – והצטרפו למאבק.

 אנא, קחו דקה מזמנכם, כנסו לאתר ושלחו פקס ומייל לרשות הטבע והגנים,
בדרישה לעצור את הטירוף של הכרזת גן לאומי על אדמות עיסוויה וא-טור.

אנחנו ותושבי ירושלים המזרחית זקוקים לעזרתכם.
רק ביחד נוכל לעצור את הטירוף.
לחצו כאן!

עזרו לנו להפיץ את הקמפיין!
* שלחו את הקישור לאתר לחברים, ופרסמו בפייסבוק
* הפיצו את הטיזרים:
מה עובר על ארצי? #1
 

מה עובר על ארצי? #2
מה עובר על ארצי? #3
מה עובר על ארצי? #4

——

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו




נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

מרכז קהילתי הרוס, ילדים משוטטים.

ביום שני השבוע, ב-7 בבוקר, אני רק פקחתי את עיני, אבל אנשים חרוצים ממני כבר יצאו למלאכת יומם – הרס ודיכוי.

בתוך דקות ספורות הפכו המרכז הקהילתי שבוואדי חילווה (שבשכונת סילואן במזרח ירושלים), אורוות הסוסים ומגרש המשחקים שלצידו לעיי חורבות. כך זה נראה בסוף:

הריסת מרכז המידע והנוער בואדי חילווה שבסילואן, על ידי רט"ג והמשטרה, 13/2/2012

וכך נראה המרכז כשעוד היה בחיים, לפני חודש:

המרכז הקהילתי בוואדי חילווה, סיור "סולידריות", 6.1.2012. צילום: אמיר ביתן

תושבים יוזמים, רשויות רומסות

את הפרטים הבאים אספתי בשיחה עם אחד המתנדבים במרכז שנהרס, מחמוד קרעין. הוא גם היה עד לדברים שיתוארו בהמשך.

ראשיתו של המרכז הזה היא באוהל מחאה, שהקימו תושבי ואדי חילווה במרץ 2008, כנגד החפירות הארכיאולוגיות שביצעה עמותת אלע”ד מתחת בתיהם. במהלך ארבע השנים האחרונות האוהל הורחב ושופץ, במקביל לאזהרות שהתקבלו מן הרשויות שהוא איננו חוקי. אבל השבוע קרה משהו שונה, משהו מהותי: הבולדוזר שהגיע לא היה של העירייה אלא של רשות הטבע והגנים. תיכף נחזור לזה.

לפני כשנה החליטו תושבי השכונה לנצל את השטח הצמוד לאוהל להקמת מגרש משחקים לילדים. בכל סילואן (כ-50,000 תושבים) יש מגרש משחקים אחד. בואדי חילווה (5,500 תושבים) אין אף מגרש משחקים. התושבים התחילו להתארגן, לאסוף כספים; אף אחד לא חלם אפילו שהעירייה תיקח את זה על עצמה. תושבי ישראל, משלמים ארנונה, אבל מה פתאום שהעירייה תקים שם מגרש משחקים? מה זה, רעננה?

במשך שישה חודשים עמלו התושבים על האתר. ניקוי אשפה, שיפוץ האורווה, הקמת קירות מעץ לאוהל המחאה, חיפוי בגג פח, רכישת ציוד ספורט, בניית רהיטים (תוך מיחזור פסולת בניין). 70% מהמימון הגיע מאיסוף כספים בשכונה, 30% מתרומות אירופאיות. חלק מתושבי השכונה שידם לא השיגה לשלם תרמו את חלקם בעבודה באתר. שישה חודשים.

החלקה כולה היא אדמה פרטית של תושב סילואן (שמחזיק גם באורווה הסמוכה). לא שטח ציבורי, לא שטח של העירייה. שטח פרטי, שבעליו הסכים ברצון להקצות אותו למטרות קהילתיות.

עיקר הפעילות במרכז היתה סביב מגרש המשחקים. קרוב ל-300 ילדים השתמשו בו, בהם שתי קבוצות כדורגל סדירות. הילדים השתמשו באוהל הסמוך כמלתחות ומועדון. היה שם גם שולחן פינג-פונג, כדורגל שולחן ופינת קפה. כיוון שאין בסילואן שום שטחי ציבור פנויים, שימש מגרש המשחקים גם לאירועים ציבוריים.

לפני 10 ימים הגיעו שוטרים למתחם והזהירו את התושבים שהבנייה אינה חוקית. הדברים ידועים; אין שום דרך חוקית לפלסטינים לבנות בסילואן, גם לא כשהמבנה משרת מטרות קהילתיות מובהקות.

ואז הגיע יום שני בבוקר. התושבים מורגלים בפעולות הריסה של העירייה, בשוטרים הפרוסים כטבעת מגן, בבולדוזר. אף אחד לא ציפה שיהרסו את האורווה, שעומדת שם שנים רבות, אבל הרסו אותה. אף אחד לא ציפה שינסו להפקיע את הציוד (ניסיון שכשל). אף אחד גם לא ציפה לראות שם רעולי-פנים. היו ארבעה או חמישה כאלה. מחמוד קרעין ראה אחד מהם מטפס לעבר מצלמת אבטחה שהתושבים הציבו בפינת המתחם ומכוון אותה כלפי השמים – כדי למנוע צילום של העתיד להתרחש. כשהתקרב קרעין למקום נפתרה חידת רעולי-הפנים: היו אלה אנשי רשות הטבע והגנים. למעשה, הוא זיהה אחד מהם כעובד לשעבר באלע”ד.

כך נקבעו ביום שני בבוקר שני תקדימים, אחד מקומי ואחד ארצי. בפעם הראשונה ביצעה רט”ג הריסת מבנה בסילואן, מלאכה שעד כה הופקדה בידי עיריית ירושלים. ובפעם הראשונה, אולי בכל הארץ, פעלו אנשי רט”ג כשוטרי יס”מ חסויים, רעולי-פנים ולא מזוהים, כמובן בניגוד לחוק. בכך הורחבה פרקטיקה חדשה יחסית, שגם במסגרת משטרתית רגילה אינה עומדת במבחן החוק.

סיכומו של עניין, מה היה לנו כאן? עירייה שמתנערת מחובותיה הבסיסיות לספק שירותים קהילתיים לשכונה שבתחום אחריותה; קהילה שנוטלת יוזמה ומנסה לנתב מעט מן האנרגיות של בני הנוער שלה לספורט במקום לשיטוט ברחובות והתחככות עם מתנחלים ומאבטחים; רשות טבע וגנים שבאה והורסת מרכז קהילתי שהוקם על קרקע פרטית בלב שכונת מגורים; ומוציאים לפועל שמסתירים את מעשיהם (הסטת המצלמה) וגם את זהותם (כיסוי פנים).

התמונה מתחילה להתבהר.

מילה על התשקורת

הריסה של מרכז קהילתי ומגרש משחקים בלב שכונת מגורים בירושלים היא לכל הדעות נושא חדשותי. אבל רגע, מדובר בערבים: יש להפעיל “נוהל הדחקה” או “נוהל סילוף”.

“הארץ” בחר להדחיק. משפט אחד בלבד (אף כי מדויק) הוקצה לידיעה, בתוך ידיעה אחרת ותחת כותרת אחרת, על אישור התכניות ל”מרכז קדם” בחניון גבעתי (שהוא פשע גרנדיוזי נפרד, ראו כאן). נעבור למסלפים. ג’רוזלם פוסט דיווח על הריסה של “אוהל מחאה”; גלי צה”ל דיווחו על הריסת “צריף”; ירושלים נט (ו-ynet) דיווח על הריסת “אורווה”. אף אחד לא טרח לגשת למקום, לראיין תושבים, להתרשם מן האתר, לנסות להבין איזו סוג פעילות התקיימה בו. אני אעצור כאן למרות שאפשר להמשיך; אין טעם להכביר מלים על כשלונה המתמשך של התקשורת לסקר באמינות אירועים בעלי חשיבות ציבורית ראשונה במעלה. צריך פשוט לפתח ולטפח תקשורת אלטרנטיבית, כפי שכתבתי כאן בעבר (לצערי גם היוזמות שכבר יצאו לדרך לא מוצאות לנכון לסקר אירועים כאלה).

גן לאומי בשכונת מגורים, או להיפך

האיש שמופיע בתחילת הסרטון, חובש כובע ומעוטר בשפם, הוא אביתר כהן, מנהל מרחב ירושלים ברשות הטבע והגנים, והכוח המניע מאחורי מסע ההרס של רט”ג בחודשים האחרונים בשכונות של מזרח העיר. סיפרנו עליו כבר כאן, לא יזיק להזכיר שוב במי מדובר.

לפני שהפך לעובד מדינה המסור לשמירת ערכי הטבע, נשא כהן בתפקיד אחר: מנהל מרכז המבקרים של אתר “עיר דוד” של עמותת אלע”ד. המעבר מעבודה בשירותה של עמותת מתנחלים שמטרתה המוצהרת היא לייהד את מזרח ירושלים אל תפקיד ממלכתי לא שינה הרבה בתפיסת עולמו של כהן; המטרה היא עדיין ייהוד, האמצעים השתנו. בתפקידו הנוכחי מסתובב כהן בשכונות מזרח העיר עם בולדוזר והורס בתי ערבים לא חוקיים; זאת בשיתוף פעולה הדוק של הרשויות שמבטיחות שאכן לא תתקיים שום דרך חוקית לערבים לבנות בשכונות מזרח העיר.

צריך להודות שמדובר בליהוק מבריק. מי כמו אביתר כהן, המתגורר בהתנחלות עפרה, יודע דבר או שניים על בניה לא חוקית. כהן עצמו נטל חלק בהקמת שני מאחזים לא חוקיים, טל בנימין ומבוא עפרה, בשנת 2001. למעשה התנחלות עפרה כולה, מהגדולות בשטחים, יושבת ברובה על קרקעות פלסטיניות פרטיות. להתנחלות, שהוקמה ב-1976, אין תכנית בנייה מסודרת עד היום, כל ההרחבות בה נעשו באופן פיראטי, והמדינה עמלה להכשיר בדיעבד את מעשי הגזל האלה. כך, בהיפוך אירוני-אכזרי, הופך המתנחל הגזלן לשומר החוק; מי שבנה על אדמה פרטית וזכה למחילת המדינה פועל כעת לגירוש פלסטינים שאפילו לא גזלו סנטימטר אחד של קרקע פרטית, ורק מבקשים לנצל את אדמתם הפרטית לטובת הקהילה.

מה בדיוק היתה הבעיה עם המרכז הקהילתי שהרסו הבולדוזרים של רט”ג שלשום בסילואן? לאנשים במקום נאמר שזאת פעולה ל”פינוי זבל” – גילוי לב מפתיע שחושף את דעתם האמיתית של אנשי רט”ג על בני נוער ערבים שמשחקים כדורגל. מנין הסמכות? מסתבר שהמרכז הוקם בשטחו של גן לאומי “סובב חומות ירושלים”. ואכן, מתפקידה של רט”ג למנוע כל בנייה לא חוקית בשטחי הגן הלאומי, שעלולה להזיק לערכי הנוף או הארכיאולוגיה במקום.

דא עקא, שהמבנה הוקם בלב שכונת מגורים, שכונת ואדי חילווה בסילואן. מכל צדדיו הוא מוקף בבתי מגורים. אז מה, גן לאומי באמצע השכונה?

תשמעו, כל יום לומדים דבר חדש. מסתבר שכל שכונת ואדי חילווה, על 5,500 תושביה, יושבת לה בחוצפה מתריסה באמצע הגן הלאומי. הנה מפת הגן הלאומי “סובב חומות ירושלים”, מתוך דו”ח שהכינה עמותת “במקום” לפני כחודש.

אז מי היה שם קודם, הגן או התושבים? כמובן שהתושבים. הגן הוכרז רק ב-1974, וחלקים ניכרים ממנו כבר הכילו שכונות מגורים פלסטיניות, כולל בסילואן. מה ההגיון, תשאלו, להכריז על גן לאומי במקום שאין בו לא פיסת קרקע פנויה ולא נוף ירוק, אלא רק גיבוב של בתים צפופים? או, יש הגיון צרוף – הגיון הנישול. אין דין כפיפות לעירייה כדין כפיפות לרט”ג. אתה גר בתוך גן לאומי? אין אישורי בנייה, חד וחלק. עוד נחזור לנקודה הזאת. לעת עתה מספיק להשתאות על המצב האבסורדי הזה, שבו בולודוזרים של רט”ג הורסים מבנה באמצע שכונת מגורים באמתלה של “שמירה על הטבע”.

רט”ג מנקה את השטח

בחודשיים האחרונים ניכרת קדחת של ממש בהריסות ובפעולות הנישול בגנים הלאומיים של מזרח ירושלים, תחת שרביטו של אביתר כהן. שתי התפתחויות שאירעו במקביל סימנו את יריית הפתיחה. ראשית, מינויו של המתנחל שאול גולדשטיין (ראש המועצה גוש עציון לשעבר) לתפקיד מנכ”ל רשות הטבע והגנים; שנית, אישור התכנית להקמת גן לאומי חדש במורדות הר הצופים. הצירוף הזה בישר רעות לכל תושבי מזרח ירושלים הפלסטיניים.

הגן הלאומי “מורדות הר הצופים” מתוכנן להשתרע על שטח של 734 דונם בין שכונות עיסאוויה וא-טור, וכלולות בו גם קרקעות פלסטיניות פרטיות. השכונות האלו סובלות ממצוקה רבת-שנים (ומכוונת) בשטחי בנייה ולמעשה הגן מתוכנן על עתודות הקרקע היחידות שלהן, האופציה האחרונה להיחלץ מן החנק התכנוני שבו הן נתונות. בשנים האחרונות פעלה עמותת “במקום” בשיתוף עם תושבי עיסאוויה להכין תכנית מתאר מעודכנת לשכונה (שמונה קרוב ל-15 אלף נפש), אולם אחרי אישור התכנית בוועדה המקומית, היא הוכשלה בעירייה. העירייה כמובן מנצלת את המצב שבו אין תכנית מתאר מאושרת לשכונה, לא מטעמה ולא מטעם התושבים, כדי להמשיך בהריסות בתים בתוכו.

גם תושבי שכונת א-טור (המונה כ-30 אלף נפש) הכינו תכנית מתאר – על חשבונם כמובן – בהנחיית המינהל הקהילתי בעיריית ירושלים. לאורך כל הדרך נתנו לתושבים להבין שהתכנית תאושר. המהלך הזה, על פי התיאור של מיכה רחמן, היה לא פחות מהולכת שולל ממלכתית: בעוד התושבים עמלים על תכנית להרחבת הבנייה במורדות הר הצופים, מתוך התחשבות בשיקולי נוף, גיבשה העירייה את תכנית הגן הלאומי על אותם שטחים שלכאורה הובטחו לתושבי א-טור.

בנימוקי התכנית לגן הלאומי מורדות הר הצופים נכתב כי לאזור “יש חשיבות מבחינה נופית וארכיאולוגית ומבחינת ערכי הטבע שבו”. אבל התושבים שבאו במגע עם מתכנני הגן שמעו דברים אחרים:

“במסגרת פגישות התאום הרבות שהתקיימו בין מתכנני אל-עיסאווייה לבין מתכנני הגן הלאומי נאמר במפורש כי מטרת הגן הלאומי היא לבלום את התפשטות השכונות הללו אל השטח הפתוח. בהמשך נעלם טיעון זה והוצגו הצדקות אחרות לנחיצות הגן הלאומי.”

גם סמנכ”ל רשות הטבע והגנים, יובל פלד, אישר: “הרצון להפוך את המקום הזה לגן לאומי היה קיים מזמן, אבל אז שמענו רינונים שיש כוונה להפוך את השטח הזה לשטח בנוי, והשמועות האלה נתנו לזה תמריץ”.

בניגוד להצהרת מתכנני הגן, השטח המדובר אינו מכיל שום אתר ארכיאולוגי משמעותי. הארכיאולוג יוני מזרחי משער שהמטרה העיקרית של הכרזת הגן היא לשמור על הנוף הנשקף מטיילת הר הצופים נקי מערבים. באשר ל”ערכי הטבע” – סיור יסודי בשטח העלה ממצאים מרגשים דוגמת סירה קוצנית, דרדרים ועז אחת שניזונה מערימות אשפה.

אבל על ערכי טבע צריך להגן, לפעמים בכוח. בחודשיים האחרונים הגיעו הבולדוזרים של רשות הטבע והגנים אל השטח, לכאורה “לפנות פסולת”, אף כי הליכי אישור הגן טרם הושלמו (התכנית הופקדה להתנגדויות הציבור). למעשה, מטרת העבודות היתה למנוע מתושבי עיסאוויה גישה למקום. בסרטון הזה רואים כיצד חוסמים הבולדוזרים של רט”ג את כביש היציאה מן השכונה.

מזהים את האיש עם הכיפה והשפם? נכון, אביתר כהן. המפקד בשטח. מסילואן לעיסאוויה לא-טור וחוזר חלילה. לא ינום ולא יישן שומר הטבע. החודש שוב עלו הבלודוזרים שלו על השטח, והרסו כמה מערות חצובות שם, ללא פיקוח של רשות העתיקות, כנדרש בחוק.

השיטה

לפני כחודש פירסמה עמותת המתכננים “במקום” דו”ח מקיף על השימוש שעושות הרשויות, ובמיוחד עיריית ירושלים ורט”ג, במכשיר הגנים הלאומיים כדי לצמצם ככל האפשר את תחום המחיה של תושבי העיר הפלסטיניים (את הדו”ח, “מציבורי ללאומי: גנים לאומיים בירושלים המזרחית”, ניתן להוריד כאן). הדו”ח נכנס לעומקם של הליכי האישור של תכניות הגנים הלאומיים במזרח ירושלים וחושף את הפן הלאומני המובהק שלהם; לא פעם ולא פעמיים לשון החוק נרמסת ללא בושה באמתלות כוזבות של שימור הטבע והסביבה. הנה כמה ממצאים עיקריים שעולים מן הדו”ח.

  • ב-20% משטחי מזרח ירושלים אין תכנית מתאר תקפה. 35% מן השטחים שכן מתוכננים מוגדרים “שטחים ירוקים” (שטח ציבורי פתוח, שטח חקלאי, פארק, גן לאומי וכו’). משמעותו של המצב החריג הזה הוא שכמחצית (48%) משטחי מזרח ירושלים אסורים בבנייה לתושבים.
  • היוזמה להפוך שטח שמוגדר “שטח ציבורי פתוח” ל”גן לאומי” מגיעה בדרך כלל מהעירייה. שני יתרונות בה: ראשית, הכרזת שטח כגן לאומי לא מחייבת הפקעת קרקע ולכן לא כרוכה במתן פיצויים לבעלים (אף כי בפועל הוא מאבד את זכויות הבנייה שלו בקרקע). שנית, האחריות לפיתוח השטח ולאכיפת החוק בו נמסרת באופן מלא מידי העירייה לידי רט”ג. לרט”ג יש סמכויות אכיפה נרחבות ביותר; מרגע שהוכרז שטח כ”גן לאומי”, העירייה נעלמת לחלוטין כגורם מתווך וככתובת לבעיות שצצות אצל התושבים, ואלה מופקרים לנחת זרועה של רט”ג.
  • בתכניות הגנים הלאומיים (כגון מורדות הר הצופים, נחל קדרון, מורדות הר ציון וגיא בן הינום) אין שום התייחסות לצרכי התושבים המתגוררים במקום. פעולות הפיתוח המומלצות אינן כוללות שימוע ציבורי או תסקירים כלשהם, בניגוד לחוק. התושבים המקומיים אינם נתפסים כקבוצת יעד שעשויה ליהנות מפירות הפיתוח, אלא אך ורק כיעד לאכיפה.
  • ירושלים היא העיר היחידה בארץ שבתחום שטחה הבנוי מתוכננים ומוכרזים גנים לאומיים. בערים אחרות (כמו אשקלון, קיסריה, פתח תקווה וראש העין) יש גנים לאומיים אבל לא בשטח בנוי. גם שם, הגנים הלאומיים מהווים מקור למחלוקת בין הרשות המוניציפאלית לבין רט”ג, שמייצגים אינטרסים מנוגדים. במזרח ירושלים, לעומת זאת, העירייה היא הכוח המניע בהפיכת השטחים הפתוחים לגנים לאומיים, תוך התנערות מחובותיה לרווחת התושבים וצרכיהם.

עכשיו הבנתם מה עושה אביתר כהן בתוך ואדי חילווה?

הפרטת הגנים הלאומיים – טוב יותר או רע יותר?

לפני חודשיים וחצי כתבתי כאן באריכות על הצעת החוק שתאפשר להפריט את כל הגנים הלאומיים בישראל – הצעה שהורתה בחטא הניסיון להכשיר את פעילות אלע”ד בעיר דוד. טרחתי ומניתי טעמים רבים מדוע מדובר ברעיון נואל שמקריב אינטרס ציבורי ראשון במעלה, המשותף לכל יושבי הארץ הזאת, על מזבח האחיזה הלאומנית באתרים רגישים. לאור הפעילות של רט”ג במזרח ירושלים בחודשים האחרונים, מתעוררים ספקות. אולי בכל זאת עדיף להפריט? אם זה מה שניהול ממלכתי עושה – הורס וגוזל והכל בשם החוק – אולי כבר עדיף למסור את הניהול לידיים פרטיות, מתוך תקווה שאלה יכוונו למטרה אחת בלבד – בצע כסף – ללא מניעים גזעניים נסתרים?

אני חושב שהתשובה היא לא, עדיין לא, אבל ייתכן שבעתיד השאלה הזאת תהפוך לעניין תיאורטי נטול-חשיבות (עתיד שבו גם הציבור, גם המגזר הפרטי וגם רשויות השלטון יהיו שטופים כולם במנטליות גזענית-טרנספריסטית). כדאי לזכור שגם האיש המופקד על המלאכה במזרח ירושלים, אביתר כהן, הגיע מן המגזר הפרטי. העובדה שהוא מסב עכשיו יותר נזק מאשר בתפקידו הקודם נעוצה בסמכויות שנתונות בידו כיום; ואולם גם בתרחיש של הפרטה, אדם מסוגו היה מוציא לפועל מדיניות זהה תחת חסותו של זכיין פרטי. ההבדל העקרוני בין שירות ציבורי לשירות מופרט הוא באחריותיות (accountability) כלפי הציבור. אל אביתר כהן ניתן, באופן עקרוני, לבוא בטענות; אל אנשי אלע”ד קשה הרבה יותר. אני מדגיש שמדובר “באופן עקרוני” ולא תמיד מעשי; הציבור בארץ רדום בדרך כלל ואינו מנצל את אפיקי ההשפעה הפתוחים בפניו. אבל רשות הטבע והגנים כפופה לשר להגנת הסביבה, והוא פוליטיקאי, ופוליטיקאים צריכים להיבחר, ובין בחירות לבחירות צריכים גם לתת תשובות לשאלות שהציבור מעלה.

הנה כמה שאלות לשר: למה רט”ג פועלת במזרח ירושלים באופן פוליטי, למה היא מתייחסת לתושבים הפלסטיניים רק כעברייני בנייה ולא כצרכנים פוטנציאליים של הגנים הלאומיים, למה היא מתעקשת על סמכויות אכיפה באזורי מגורים נטולי כל ערך נופי, ולמה, אדוני השר, כל כך חשוב לך למנוע מאלפי ילדים בסילואן את מגרש המשחקים היחידי שלהם, למה חשוב לך להרוס את המקום היחידי שבו הם יכולים לעסוק בפעילות יצירתית ללא חיכוך עם עשרות המאבטחים שמסתובבים בשכונתם, למה חשוב לך להחזיר אותם אל הרחוב, אל האבנים , אל האין-אונים?

[ועוד לא אמרנו מילה על מעללי רט"ג וזרוע הנישול שלה, "הסיירת הירוקה", מול הבדואים בנגב]

—-
הפוסט פורסם גם בבלוג של עידן לנדו “לא למות טיפש
רשות הטבע והגנים הרסה את המרכז הקהילתי בסילואן / עדכון וסרטון 
“אין כדור” וגם אין ילדות | אביחי שרון
בית המקדש – לאישור בוועדה לתכנון ובניה השבוע
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
חניון גבעתי בידינו, ותודה לבג”ץ / עידן לנדו

בית המקדש – לאישור בוועדה לתכנון ובניה השבוע

נכון אומנם ש”בית המקדש” השלישי עומד להיות שונה מהקודמים: יותר חנויות ובתי קפה ובלי מזבח מרכזי (ככל הנראה, לא מבטיחים). גם את גלימות הכהנים יחליפו חולצות אנשי אלע”ד. אבל מה לעשות, חייבים להתאים את עצמנו לרוח התקופה, מה גם שההיקף והמקום נשארים זהים. אז קבלו אותו, רגע לפני כולם: פרויקט בית המקדש השלישי .

“מתחם קדם” המתוכנן בחניון גבעתי

“מפעל שאפתני חסר תקדים בתקופתו…” כך נפתח התיאור של בית המקדש השני בסרטון הסיור הוירטואלי באתר בית המקדש. תיאור זה הולם היטב גם את תכנית “חניון גבעתי”, שתוגש לאישור הוועדה המחוזית ביום שני הקרוב מטעם עמותת אלע”ד. בניין עצום בנוי זכוכית ואבן ובו מגרשי חניה, אולמות כינוסים, אודיטוריום, בית קפה ומרפסת נוף, חנויות מזכרות ומזון, תצוגה ארכיאולוגית, משרדים וחדרי ישיבות של עמותת אלע”ד, ספריה, כיתות לימוד וחיבור תת-קרקעי לעיר העתיקה למי שירצה להתחיל את העלייה לרגל מאזור הכותל המערבי. זהו ללא ספק פרויקט הבניה השאפתני ביותר שעמותת אלע”ד קידמה מעולם. וכל זאת במרחק מטרים בודדים ממסגד אל-אקצא.

השטח עליו עתיד להבנות הפרויקט הוגדר עד לאחרונה כ”שטח ציבורי פתוח” והגיע בדרך לא ברורה לידי עמותת אלע”ד. וזה בהחלט לא הדבר הלא-ברור היחיד בסיפור. תכנית הפרויקט לא מתיישבת, בלשון המעטה, עם אופי השטח המיועד ועם תוכניות מתאר אחרות באזור. הנה רק חלק מהדוגמאות:

  • שטח הבניין המיועד נמצא בתוך שטח גן לאומי מוכרז ולכן כפוף לתוכנית עמ/9, המאפשרת שימוש בשטח גן לאומי רק עבור “צרכי נופש לציבור בחיק הטבע או הנצחת ערכים להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית או נופית”. על פניו, קשה להתרשם כי תוכנית הבניה המוצעת על ידי עמותת אלע”ד עולה בקנה אחד עם ההגדרה לעיל.
  • שטח הבניין המיועד נמצא באתר עתיקות פעיל מאז ימי המנדט הבריטי ורשות העתיקות קבעה כי הוא “רווי עתיקות…ונמצאו בו שרידים רבים בעלי חשיבות רבה ביותר”, מתקופות היסטוריות רבות. עוד קבעה רשות העתיקות כי העבודה באתר מצריכה “זהירות רבה ועבודת כפיים כדי לחשוף את השרידים העתיקים ולהימנע מפגיעה בהם”. כיצד, אם כך, פועלת עמותת אלע”ד לבניית מבנה מפלצתי על אתר החפירות עצמו?
  • תכנית זו סותרת את תוכנית מתאר החדשה לירושלים, הקובעת כי “לא תופקד ולא תאושר תוכנית מפורטת ….בטרם יוחלט על תכנית כוללת לאזור כולו….”. ואכן, כל התוכניות באזור מוקפאות – למעט תוכנית “חניון גבעתי” שאלע”ד חפצה ביקרה. בנוסף, סותרת תוכנית “חניון גבעתי” את תוכנית המתאר הקיימת  לאזור זה  שלא מאפשרת בניה של בניינים חדשים עד לקו של 75 מטר מחומות העיר העתיקה. אבל, מצד שני, גם הורדוס לא התרגש ממרחק הבניה שלו מחומות העיר…

אפשר אומנם לקוות שמישהו בועדות התכנון, בעיריית ירושלים, במשרד הפנים או במשלת ישראל יתעורר ויבין שהשלכות השלמת תוכנית בנייה זו עלולות להיות דומות בהקיפן להשלמת בניית מנהרת הכותל ולעליית אריאל שרון להר הבית. יתכן גם שמישהו ישים לב שהתוכנית המוצעת סותרת כמעט כל תקנת בניה מקומית או ארצית. אבל מאחר ומדובר בעמותת אלע”ד התרחיש הזה סביר פחות.

אז החלטנו לעת עתה להתחיל להתכונן להשלמת בניין בית המקדש החדש. ואנחנו ממש לא היחידים.

לחצו כאן ואל תשכחו להדליק את הרמקולים.

—-

למרות ההתנגדויות, אושרה הקמת מרכז מבקרים בעיר דוד, הארץ, 13 בפברואר 2012

 

הקמפיין נמשך – עוצרים את הגן הלאומי “מורדות הר הצופים”: פעולת שטח, הפגנה גדולה וסיור

השבוע רשמנו הצלחה ראשונה בקמפיין כשהצלחנו לעצור את העבודות הלא חוקיות שרשות הטבע והגנים החלה לבצע על אדמות פרטיות של תושבי עיסוויה, כחלק מהכשרת גן לאומי חדש במקום. הגן הלאומי המתוכנן, שוכן בצמוד לשטח E1, ועתיד להוות מכשול נוסף לכל הסדר עתידי בירושלים ו”לחנוק” מספר שכונות פלסטיניות.

בימים הקרובים, תנועת “סולידריות” יחד עם תושבי א-טור ועיסאוויה
מתכננים לקיים שורת פעולות מחאה נגד אישור התוכנית:

  1. רשות הטבע והגנים הרסה – אנחנו נתקן:
    נצטרף לתושבי עיסוויה בתיקון הנזקים שגרמה רשות הטבע והגנים בעבודות התשתית שבוצעו במקום. לפרטים: דניאל 0546236609.

  2. הפגנה גדולה בכיכר ספרא:
    בקרוב נפגין יחד עם מאות מתושבי מזרח ירושלים מול העיריה, במחאה על תמיכתה של העיריה בתוכנית בגן הלאומי. התעדכנו בפייסבוק לפרטים נוספים.

  3. סיור:
    כמדי שבוע נערוך סיור להכרת האזור ולמפגש עם התושבים. הסיור מועבר על ידי פעילי “סולידריות” ותושבי עיסוואיה וא-טור. הסיור השבוע יתקיים ביום רביעי, 18/1, החל מהשעה 16:00.
    נפגשים בסמוך לארומה בהר הצופים.
    לפרטים והרשמה: רעי 0545858625.

רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”
דו”ח עמותת במקום: הגנים הלאומיים בירושלים המזרחית
עבודות להכשרת גן לאומי על אדמות עיסאוויה החלו עוד בטרם הסתיים הליך האישורים להקמתו, ניר חסון, “הארץ” – קראו, הפיצו וכתבו תגובות!

 

רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”

ביום שלישי, 10 בינואר 2012, עלו דחפורים של רשות הטבע והגנים (רט”ג) על אדמות פרטיות של תושבי עיסוויה. לא די בכך שהרט”ג מתכוונת בעתיד הקרוב להפקיע 650 דונם לטובת “גן לאומי”, היא גם לא התאפקה וחכתה לסיום ההליכים בבתי המשפט על מנת להתחיל לקבוע עובדות בשטח. לא מפתיע, בהתחשב בכך שמנהל מחוז ירושלים ברט”ג הוא אביתר כהן, מי שהקים בעבר מספר מאחזים לא חוקיים ועבד בשירות עמותת אלע”ד.

אביתר כהן, בשם הרט”ג, טען כי העבודות הן פינוי מזבלה לא חוקית, אך פעילי “סולידריות” שהיו במקום תיעדו את העבודות והוכיחו שמדובר בעבודות של הקמת תשתיות. בנוסף, כפי שניתן לראות בסרטון, עבודות הכשרת השטח בניהולו של אביתר כהן כללו שימוש בעפר שנגרף ליצירת סוללת עפר החוסמת כביש יציאה מעיסאוויה.

בעקבות פניה של “סולידריות” לעיריית ירושלים, ופרסום הבוקר ב”הארץ” העבודות הופסקו.

ממשיכים במאבק!

לפרטים נוספים ראו כאן:
הקמפיין נמשך – עוצרים את הגן הלאומי “מורדות הר הצופים”: פעולת שטח, הפגנה גדולה וסיור

רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו 

דו”ח עמותת במקום: הגנים הלאומיים בירושלים המזרחית

עבודות להכשרת גן לאומי על אדמות עיסאוויה החלו עוד בטרם הסתיים הליך האישורים להקמתו, ניר חסון, “הארץ” – קראו, הפיצו וכתבו תגובות!

 

עוצרים את השתלטות הימין: לא נאפשר לרשות הטבע והגנים להיות כיסוי לאג’נדת הימין הקיצוני

 רשות הטבע והגנים ממשיכה לקדם את תוכניתה לבנות גן לאומי על האדמות הפרטיות של תושבי מזרח ירושלים. הסיבה להתנהלות זו של רשות הטבע והגנים היא לא דאגה לסביבה אלא כיסוי לאג’נדה ימנית קיצונית שקבוצה מראשי רשות הטבע והגנים, דוגמת מנהל מחוז ירושלים אביתר כהן, מקדמת. השבוע פורסם דו”ח מקיף על הנושא שמראה שוב שפעילות זו אינה מקרית, אלא מהווה תוכנית סדורה למניעה של כל סיכוי להסדר מדיני עתידי.

אנחנו ממשיכים להיאבק נגד השימוש בגופים ציבוריים
דוגמת רשות הטבע והגנים ככיסוי לאג’נדה ימנית קיצונית

 

הצטרפו אלינו:

  1.  לסיורים: השבוע נערוך מספר סיורים לא-טור ו”לגן הלאומי” החדש.
    הסיור מועבר על ידי תושבי א-טור ופעילי “סולידריות” ומתמקד בתוכניות החדשות של רשות הטבע והגנים ודרכי הפעולה המתוכננות.
    זמני הסיורים:
    יום רביעי הקרוב, 4/1:

    נפגשים בקמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית: בשעה 16:15 בפרנק סינטרה, או בשעה 16:30 בתצפית בשער המזרחי.
    לפרטים שרון 0546265010. לאירוע בפייסבוק
    יום שישי הקרוב, 6/1:

    נפגשים בתל-אביב בשעה 10:00 ברכבת ארלוזורוב. להרשמה להסעה (חובה) לחצו כאן.
    בירושלים נפגשים בכניסה לארומה הר הצופים בשעה 11:00. לפרטים: ליאור, 0523666474
    לאירוע בפייסבוק

  2. עצרת מחאה ביום שישי הקרוב, 6/1, בשעה 11:00:
    יחד עם תושבי א-טור ועיסוויה נקיים תפילה ועצרת מחאה בשטחים שהופקעו לטובת הגן הלאומי.
    נפגשים בשעה 11:00, סמוך לארומה, הר הצופים.
    לפרטים: דניאל 0546236609

  3. תנועת “סולידריות” יזמה קמפיין מחאה עולמי נגד רשות הטבע והגנים. עזרו לנו להפיץ אותו לחבריכם בחו”ל. בקרוב נשיק גם את הקמפיין הישראלי.

קראו עוד:

מאמרו של מיכה רחמן בעקבות סיור בא-טור
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
נייר עמדה על נושא הגנים הלאומיים במזרח ירושלים

קריאה לפעולה: קק”ל בשירות המתנחלים: עוצרים את פינוי המשפחות הפלסטיניות מסילואן!

לפני כשבועיים יצאה תנועת סולידריות, יחד עם רבנים לזכויות אדם, בקמפיין שמטרתו לעצור את פינוי משפחת סומרין מביתה, בו התגוררה למעלה מחמישים שנה. ב-28 בנובמבר, אמור היה להיכנס לתוקף צו הפינוי עליו חתומה הימנותא, חברת בת של קק”ל.

בעקבות הקמפיין של תנועת סולידריות ורבנים לזכויות אדם הודיעה קק”ל על עיכוב ביצוע הפינוי של משפחת סומרין מסילואן. ביום שני שעבר, החליט בית המשפט להקפיא את צו הפינוי.

עד ל-18/12 נדרשת קק”ל-הימנותא להודיע לבית המשפט מה בכוונתה לעשות עם בית משפחת סומרין בסילואן.
הוכחנו כבר כי לחץ על קק”ל נושא פירות.
לאחרונה הקמפיין אף הוביל להתפטרות של אחד מנציגי הועד המנהל של הארגון בוושינגטון.
עזרו לנו להשפיע גם הפעם על קק”ל ולהפוך את עיכוב הפינוי לביטולו.

זה הזמן לפעול!

1. הפיצו את הסרטון!

2.הצטרפו לסיורים ולביקורי התמיכה במשפחותהרשמה חובה:
סיור בעברית
ביום שישי הקרוב, 16/12, 9:45 בגן הפעמון: ראו כאן להרשמה
סיור באנגלית
ביום שני הבא, 19/12, בשעה 18:00 בגן הפעמון. להרשמה התקשרו למוריאל 0543157781

3. כתבו לקק”ל-הימנותא ודרשו: עצרו את פינויי המשפחות הפלסטיניות מסילואן
(ראו בהמשך הצעה לנוסח וכתובות דוא”ל למשלוח).

 

לכבוד________ (ראו רשימה למטה)

שמי ­­­________, וכמו אזרחים וארגונים רבים בארץ ובחו”ל אני שותף לדאגה הולכת וגוברת מפעולותיה של קק”ל במזרח ירושלים.

לאחרונה שמחתי לשמוע שהקק”ל וחברת הבת שלה ”הימנותא”, החליטו להימנע, לפחות לעת עתה, מפינוי משפחת סומרין הפלסטינית מביתה בסילוואן –  במיוחד כשיתכן שהנכס בו מתגוררת המשפחה יועבר לידי עמותת מתנחלים. בעיני, שימוש סלקטיבי בחוק נכסי נפקדים נגד לא יהודים בלבד הוא מעשה פסול שנגוע באיפה ואיפה. הקרן הקיימת לישראל הינה גוף ממלכתי הממומן מכספי ציבור, ואני שמח כי הבינה שאין זה ראוי שתקדם של אג’נדה פוליטית שנויה במחלוקת ובלתי צודקת כדי לגרש משפחה מביתה ולקבוע עובדות בשטח. עם זאת, איום הפינוי לא הוסר סופית, וביתה של משפחת סומרין עדיין מופקע מבעלותה בהליך בעייתי.

יש לכך השלכות גם מעבר לעוול: עמותות המתנחלים במזרח ירושלים פועלות על מנת לייצר מצב בלתי הפיך באגן הקדוש, שיסכל כל סיכוי לחיים משותפים בירושלים. בהעברת הנכס האמור, “הימנותא” תהיה שותפה לכך.

אני פונה אלייך, מתוקף תפקידך כחבר במועצה הציבורית של הקק”ל, בבקשה לקדם הכרזה על ביטול סופי של הכוונה לפנות את משפחת סומרין מהבית בו היא מתגוררת מזה חמישים שנה, ולהפסיק את המעורבות הפסולה של חברת “הימנותא” ברכישת נכסים וקרקעות מעבר לקו הירוק.

בברכה,

____
אפי שטנצלר, יו”ר – efis@kkl.org.il
אברהבם דובדבני, יו”ר עמית – duvdev@kkl.org.il
מנחם ליבוביץ, סגן יו”ר – menachem@kkl.org.il
יגאל יאסינוב, סגן יו”ר – igaly@kkl.org.il
רמה חפץ, מזכירה – ramah@kkl.org.il
אלון טל, חבר – alontal@bgu.ac.il
דני פסלר, חבר – osnat@leobaeck.org.il
ברברה גולדשטיין, חבר – bgoldstein@hadassah.org
איתן בן דוד – miri@tmoshavim.org.il
צפריר בן אור, חבר – tsafrir_b@lirazlaw.com
מתיתיהו ספרבר, חבר -matthew.sperber@gmail.com
מאיר ניר, חבר – meir_@shiller.org.il
צבי ורשביאק, חבר – office@maccabisport.org

———-

קראו עוד:
איך קק”ל פועלת בשירות המתנחלים? קראו כאן
בזכותך – הצלחנו לעכב פינוי בסילואן
בחזרה לסילואן: גירוש, ייהוד והפרטה בתנופה מחודשת / עידן לנדו

ביקור בית – ירושלים שלא הכרתם: יום ו’, 16/12, 10:00

קיץ שלם מחינו על מחירי הדיור המאמירים, אבל בירושלים ישנן משפחות שנושא הדיור עבורן הוא מצוקה קיומית.
תא סולידריות באוניברסיטה העברית מזמין אתכם לביקורי-בית ברחבי העיר, בהם נשמע את סיפורן של משפחות אלו.

נבקר בשייח’ ג’ראח, בה פונו משפחות מבתיהן מזה יותר מ-50 שנה, לטובת הקמת התנחלות חדשה;
נבקר במוקד המאבק לדיור ציבורי, בו מתגוררות משפחות מחוסרות דיור מרחבי העיר שנאבקות על זכותן לקבל דיור מהמדינה;
ונבקר בסילוואן, שם מרחף צו פינוי על משפחות שלמות לטובת חיזוק התנחלות “עיר דוד” ולטובת הקמת גן לאומי ומרכז תיירות.

בואו לשמוע את סיפוריהן.

נפגשים בשעה 9:45 בגן הפעמון.
נא להירשם בטופס

האירוע בפייסבוק