סולידריות: כל הפוסטים

קריאה לפעולה – התנגדות ציבורית להסכם בין אוניברסיטת תל-אביב לעמותת אלע”ד על חפירות ב”עיר דוד”

tau-elad

סטודנטים באוניברסיטת ת”א יוצאים בקמפיין מכתבים והתנגדות ציבורית הקורא לראשי אוניברסיטת תל-אביב להימנע מלחתום על הסכם שיתוף פעולה עם עמותת אלע”ד, לטובת חפירות ב”עיר דוד” בכפר סילוואן. סטודנטים, מרצים והציבור הרחב מתבקשים לשלוח מכתבים בהמוניהם. קמפיין זה בא לחזק פעילות נמרצת שכבר מתרחשת נגד ההסכם, מצד מרצים ואקדמאים מהארץ ומהעולם. ביחד, אנחנו נאמר לראשי האוניברסיטה שעמותת אלע”ד היא לא שותף לגיטימי לפעילות אקדמית, שחפירות בכפר סילוואן הן בבחינת שיתוף פעולה עם מפעל הכיבוש וההתנחלות, ושעליהם להימנע מלחתום על הסכם שיתוף פעולה עם עמותת אלע”ד ומקבלת מימון ממנה.

את המכתבים נשלח במיילים ובפקסים:

לרקטור האוניברסיטה, פרופ’ אהרן שי – מייל: ashai@post.tau.ac.il. פקס: 03-6407174
​לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ’ אייל זיסר – מייל: zisser@post.tau.ac.il. פקס: 03-6407839
לנשיא האוניברסיטה, פרופ’ יוסף קלפטר – מייל: office.president@tauex.tau.ac.il. פקס: 03-6422379
ולראש המכון לארכיאולוגיה, פרופ’ עודד ליפשיץ – מייל: lipschit@post.tau.ac.il.

אתר שליחת פקסים בחינם: http://www.freefax.co.il/upload-fck.php

נוסח המכתב שתנועת “סולידריות” שלחה, שאתם מוזמנים להעתיק:

אל כבוד נשיא אוניברסיטת תל-אביב, רקטור האוניברסיטה, דיקן הפקולטה למדעי הרוח וראש המכון לארכיאולוגיה, שלום רב.

לאחרונה פורסם בעיתונות על כוונת המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב לבצע חפירות באזור הכפר סילוואן תוך שיתוף פעולה עם עמותת אלע“ד.
עמותת אלע“ד היא עמותת ימין קיצוני שמטרתה, כפי שניתן לשפוט מהתבטאויות ראשיה ופעולותיה בעבר, היא יהוד מזרח ירושלים ודחיקת רגליהם של התושבים הפלסטינים. פעילות זו קודמה במהלך השנים בסדרה של השתלטויות ורכישות שנויות במחלוקת על בתי תושבים פלסטינים, והחל משלב מסוים על ידי ניהול הגן הלאומי “עיר דוד”. ניהול הגן על ידי עמותה זו, גם אם הוכשר על ידי הרשויות במדינה, הוא פסול מעיקרו. שיתוף פעולה, גם אם הוא נעשה באופן רשמי רק עם רשות העתיקות, יהווה מתן גושפנקא למעמדה של אלע“ד בניהול הגן הלאומי, ובעיקר למטרותיה השונות.
החפירות באזור סילוואן מסבות סבל רב לתושבי המקום. החפירות פוגעות בבתיהם, שטחים ציבוריים מנושלים מהם לטובת החפירות, ועוד. בעיקר, הנוכחות הישראלית בסילוואן גובה מחירים עצומים מהתושבים הפלסטינים – מאות מעצרי ילדים בשנה, מציאות בלתי פוסקת של חיכוך עם מג”ב, צבא ומליצית מתנחלים (גז מדמיע ,מעצרים, הטרדות, דיכוי), חפירות שמשבשות את החיים בכפר, הפקעת שטח ציבורי שיכול לשמש לרווחת התושבים לצרכי החפירות ועוד. האם אוניברסיטת תל אביב רוצה להפוך לחלק מהמנגנון הזה?
אנו מפצירים בך לעצור את הסכם שיתוף הפעולה המתגבש. אם ההסכם ייחתם אוניברסיטת תל אביב תספק בכך לעמותת אלע”ד ולפרויקט החפירה ב”עיר דוד” את הלגיטימציה שהם כל-כך זקוקים לה, מהממסד המדעי מחד, ומהציבוריות הישראלית מאידך. אוניברסיטת תל-אביב, עם זיהויה הליברלי, ועם המשקל המדעי שלה, תהווה את חותמת הכשרות הסופית לעמותת אלע“ד ופעילותה.
אנו סבורים כי אל לה לאוניברסיטת תל-אביב לשתף פעולה במסגרת כזו, להכשיר ולהלבין לא את פעילותה של אלע”ד ולא את הכיבוש הישראלי באזור סילוואן.
למותר לציין את הפגיעה שתהיה להסכם כזה באוניברסיטה עצמה, במעמדה האקדמי (חפירה בשטח כבוש ושיתוף פעולה עם עמותת ימין קיצוני) ולא רק בתחום הארכיאולוגיה, בדימוי שלה בקהילת החוקרים הבינלאומית, וביכולתה להגיע לשיתופי פעולה וזכייה במענקי מחקר.

בכבוד רב,

5 דברים שאתם יכולים לעשות כדי לעצור את ההתנחלות במזרח ירושלים

1. היכנסו לאתר שהקמנו ובו סרטונים ומידע על השימוש הפוליטי שעושים המתנחלים בגן הלאומי המיועד “מורדות הר הצופים”.

2. שלחו פקסים ומיילים לרשות הטבע והגנים – בלחיצת כפתור מהאתר (בתחתית העמוד).

3. הפיצו את האתר לחברים ומכרים, ושכנעו גם אותם לפנות לרשות הטבע והגנים.

4. הפכו את הסרטונים הקצרצרים של הקמפיין לויראליים: שתפו אותם בפייסבוק ושלחו לחברים. כאן תוכלו למצוא קישורים לכל הסרטונים. תוכלו למצוא אותם גם בעמוד הפייסבוק שלנו או בערוץ היוטוב.

5. בהצטרפו לפעילויות המחאה – פרטים יישלחו במייל, באתר ובפייסבוק של סולידריות





למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

צעדה ומשמרת מחאה: עוצרים את הגן הלאומי “מורדות הר הצופים”! – יום שישי, 9/3, 11:45, עיסאוויה

תושבי א-טור ועיסוויה קוראים לכולנו, לאחר הפסקה של שבועיים,
לחזור ולהפגין יחד איתם נגד הכרזת הגן הלאומי במורדות הר הצופים.

תנועת “סולידריות” יחד עם תושבי א-טור ועיסוויה ממשיכים בפעילות השטח לעצירת הגן הלאומי.

נפגשים ביום שישי הקרוב, 9/3
בשעה 11:45 במצפה מזרחית להר הצופים
או בשעה 11:30 בארומה הר הצופים.
לפרטים נוספים: 0546236609.

לארוע בפייסבוק לחצו כאן

לאתר הקמפיין

קמפיין מכתבים לרשות הטבע והגנים: עוצרים את ארצי היעל המשתולל!

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?

רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו

קמפיין מכתבים לרשות הטבע והגנים: עוצרים את ארצי היעל המשתולל!

כולנו יודעים שהימין הקיצוני לא עוצר באדום, עכשיו הוא גם לא עוצר בירוק.
היכנסו לאתר הקטן החדש, ראו כיצד משתמש הימין הקיצוני ברשות שמורות הטבע והגנים ככלי פוליטי – והצטרפו למאבק.

 אנא, קחו דקה מזמנכם, כנסו לאתר ושלחו פקס ומייל לרשות הטבע והגנים,
בדרישה לעצור את הטירוף של הכרזת גן לאומי על אדמות עיסוויה וא-טור.

אנחנו ותושבי ירושלים המזרחית זקוקים לעזרתכם.
רק ביחד נוכל לעצור את הטירוף.
לחצו כאן!

עזרו לנו להפיץ את הקמפיין!
* שלחו את הקישור לאתר לחברים, ופרסמו בפייסבוק
* הפיצו את הטיזרים:
מה עובר על ארצי? #1
 

מה עובר על ארצי? #2
מה עובר על ארצי? #3
מה עובר על ארצי? #4

——

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”
נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו




נוף בלי ערבים: רשות הטבע והגנים במזרח ירושלים / עידן לנדו

מרכז קהילתי הרוס, ילדים משוטטים.

ביום שני השבוע, ב-7 בבוקר, אני רק פקחתי את עיני, אבל אנשים חרוצים ממני כבר יצאו למלאכת יומם – הרס ודיכוי.

בתוך דקות ספורות הפכו המרכז הקהילתי שבוואדי חילווה (שבשכונת סילואן במזרח ירושלים), אורוות הסוסים ומגרש המשחקים שלצידו לעיי חורבות. כך זה נראה בסוף:

הריסת מרכז המידע והנוער בואדי חילווה שבסילואן, על ידי רט"ג והמשטרה, 13/2/2012

וכך נראה המרכז כשעוד היה בחיים, לפני חודש:

המרכז הקהילתי בוואדי חילווה, סיור "סולידריות", 6.1.2012. צילום: אמיר ביתן

תושבים יוזמים, רשויות רומסות

את הפרטים הבאים אספתי בשיחה עם אחד המתנדבים במרכז שנהרס, מחמוד קרעין. הוא גם היה עד לדברים שיתוארו בהמשך.

ראשיתו של המרכז הזה היא באוהל מחאה, שהקימו תושבי ואדי חילווה במרץ 2008, כנגד החפירות הארכיאולוגיות שביצעה עמותת אלע”ד מתחת בתיהם. במהלך ארבע השנים האחרונות האוהל הורחב ושופץ, במקביל לאזהרות שהתקבלו מן הרשויות שהוא איננו חוקי. אבל השבוע קרה משהו שונה, משהו מהותי: הבולדוזר שהגיע לא היה של העירייה אלא של רשות הטבע והגנים. תיכף נחזור לזה.

לפני כשנה החליטו תושבי השכונה לנצל את השטח הצמוד לאוהל להקמת מגרש משחקים לילדים. בכל סילואן (כ-50,000 תושבים) יש מגרש משחקים אחד. בואדי חילווה (5,500 תושבים) אין אף מגרש משחקים. התושבים התחילו להתארגן, לאסוף כספים; אף אחד לא חלם אפילו שהעירייה תיקח את זה על עצמה. תושבי ישראל, משלמים ארנונה, אבל מה פתאום שהעירייה תקים שם מגרש משחקים? מה זה, רעננה?

במשך שישה חודשים עמלו התושבים על האתר. ניקוי אשפה, שיפוץ האורווה, הקמת קירות מעץ לאוהל המחאה, חיפוי בגג פח, רכישת ציוד ספורט, בניית רהיטים (תוך מיחזור פסולת בניין). 70% מהמימון הגיע מאיסוף כספים בשכונה, 30% מתרומות אירופאיות. חלק מתושבי השכונה שידם לא השיגה לשלם תרמו את חלקם בעבודה באתר. שישה חודשים.

החלקה כולה היא אדמה פרטית של תושב סילואן (שמחזיק גם באורווה הסמוכה). לא שטח ציבורי, לא שטח של העירייה. שטח פרטי, שבעליו הסכים ברצון להקצות אותו למטרות קהילתיות.

עיקר הפעילות במרכז היתה סביב מגרש המשחקים. קרוב ל-300 ילדים השתמשו בו, בהם שתי קבוצות כדורגל סדירות. הילדים השתמשו באוהל הסמוך כמלתחות ומועדון. היה שם גם שולחן פינג-פונג, כדורגל שולחן ופינת קפה. כיוון שאין בסילואן שום שטחי ציבור פנויים, שימש מגרש המשחקים גם לאירועים ציבוריים.

לפני 10 ימים הגיעו שוטרים למתחם והזהירו את התושבים שהבנייה אינה חוקית. הדברים ידועים; אין שום דרך חוקית לפלסטינים לבנות בסילואן, גם לא כשהמבנה משרת מטרות קהילתיות מובהקות.

ואז הגיע יום שני בבוקר. התושבים מורגלים בפעולות הריסה של העירייה, בשוטרים הפרוסים כטבעת מגן, בבולדוזר. אף אחד לא ציפה שיהרסו את האורווה, שעומדת שם שנים רבות, אבל הרסו אותה. אף אחד לא ציפה שינסו להפקיע את הציוד (ניסיון שכשל). אף אחד גם לא ציפה לראות שם רעולי-פנים. היו ארבעה או חמישה כאלה. מחמוד קרעין ראה אחד מהם מטפס לעבר מצלמת אבטחה שהתושבים הציבו בפינת המתחם ומכוון אותה כלפי השמים – כדי למנוע צילום של העתיד להתרחש. כשהתקרב קרעין למקום נפתרה חידת רעולי-הפנים: היו אלה אנשי רשות הטבע והגנים. למעשה, הוא זיהה אחד מהם כעובד לשעבר באלע”ד.

כך נקבעו ביום שני בבוקר שני תקדימים, אחד מקומי ואחד ארצי. בפעם הראשונה ביצעה רט”ג הריסת מבנה בסילואן, מלאכה שעד כה הופקדה בידי עיריית ירושלים. ובפעם הראשונה, אולי בכל הארץ, פעלו אנשי רט”ג כשוטרי יס”מ חסויים, רעולי-פנים ולא מזוהים, כמובן בניגוד לחוק. בכך הורחבה פרקטיקה חדשה יחסית, שגם במסגרת משטרתית רגילה אינה עומדת במבחן החוק.

סיכומו של עניין, מה היה לנו כאן? עירייה שמתנערת מחובותיה הבסיסיות לספק שירותים קהילתיים לשכונה שבתחום אחריותה; קהילה שנוטלת יוזמה ומנסה לנתב מעט מן האנרגיות של בני הנוער שלה לספורט במקום לשיטוט ברחובות והתחככות עם מתנחלים ומאבטחים; רשות טבע וגנים שבאה והורסת מרכז קהילתי שהוקם על קרקע פרטית בלב שכונת מגורים; ומוציאים לפועל שמסתירים את מעשיהם (הסטת המצלמה) וגם את זהותם (כיסוי פנים).

התמונה מתחילה להתבהר.

מילה על התשקורת

הריסה של מרכז קהילתי ומגרש משחקים בלב שכונת מגורים בירושלים היא לכל הדעות נושא חדשותי. אבל רגע, מדובר בערבים: יש להפעיל “נוהל הדחקה” או “נוהל סילוף”.

“הארץ” בחר להדחיק. משפט אחד בלבד (אף כי מדויק) הוקצה לידיעה, בתוך ידיעה אחרת ותחת כותרת אחרת, על אישור התכניות ל”מרכז קדם” בחניון גבעתי (שהוא פשע גרנדיוזי נפרד, ראו כאן). נעבור למסלפים. ג’רוזלם פוסט דיווח על הריסה של “אוהל מחאה”; גלי צה”ל דיווחו על הריסת “צריף”; ירושלים נט (ו-ynet) דיווח על הריסת “אורווה”. אף אחד לא טרח לגשת למקום, לראיין תושבים, להתרשם מן האתר, לנסות להבין איזו סוג פעילות התקיימה בו. אני אעצור כאן למרות שאפשר להמשיך; אין טעם להכביר מלים על כשלונה המתמשך של התקשורת לסקר באמינות אירועים בעלי חשיבות ציבורית ראשונה במעלה. צריך פשוט לפתח ולטפח תקשורת אלטרנטיבית, כפי שכתבתי כאן בעבר (לצערי גם היוזמות שכבר יצאו לדרך לא מוצאות לנכון לסקר אירועים כאלה).

גן לאומי בשכונת מגורים, או להיפך

האיש שמופיע בתחילת הסרטון, חובש כובע ומעוטר בשפם, הוא אביתר כהן, מנהל מרחב ירושלים ברשות הטבע והגנים, והכוח המניע מאחורי מסע ההרס של רט”ג בחודשים האחרונים בשכונות של מזרח העיר. סיפרנו עליו כבר כאן, לא יזיק להזכיר שוב במי מדובר.

לפני שהפך לעובד מדינה המסור לשמירת ערכי הטבע, נשא כהן בתפקיד אחר: מנהל מרכז המבקרים של אתר “עיר דוד” של עמותת אלע”ד. המעבר מעבודה בשירותה של עמותת מתנחלים שמטרתה המוצהרת היא לייהד את מזרח ירושלים אל תפקיד ממלכתי לא שינה הרבה בתפיסת עולמו של כהן; המטרה היא עדיין ייהוד, האמצעים השתנו. בתפקידו הנוכחי מסתובב כהן בשכונות מזרח העיר עם בולדוזר והורס בתי ערבים לא חוקיים; זאת בשיתוף פעולה הדוק של הרשויות שמבטיחות שאכן לא תתקיים שום דרך חוקית לערבים לבנות בשכונות מזרח העיר.

צריך להודות שמדובר בליהוק מבריק. מי כמו אביתר כהן, המתגורר בהתנחלות עפרה, יודע דבר או שניים על בניה לא חוקית. כהן עצמו נטל חלק בהקמת שני מאחזים לא חוקיים, טל בנימין ומבוא עפרה, בשנת 2001. למעשה התנחלות עפרה כולה, מהגדולות בשטחים, יושבת ברובה על קרקעות פלסטיניות פרטיות. להתנחלות, שהוקמה ב-1976, אין תכנית בנייה מסודרת עד היום, כל ההרחבות בה נעשו באופן פיראטי, והמדינה עמלה להכשיר בדיעבד את מעשי הגזל האלה. כך, בהיפוך אירוני-אכזרי, הופך המתנחל הגזלן לשומר החוק; מי שבנה על אדמה פרטית וזכה למחילת המדינה פועל כעת לגירוש פלסטינים שאפילו לא גזלו סנטימטר אחד של קרקע פרטית, ורק מבקשים לנצל את אדמתם הפרטית לטובת הקהילה.

מה בדיוק היתה הבעיה עם המרכז הקהילתי שהרסו הבולדוזרים של רט”ג שלשום בסילואן? לאנשים במקום נאמר שזאת פעולה ל”פינוי זבל” – גילוי לב מפתיע שחושף את דעתם האמיתית של אנשי רט”ג על בני נוער ערבים שמשחקים כדורגל. מנין הסמכות? מסתבר שהמרכז הוקם בשטחו של גן לאומי “סובב חומות ירושלים”. ואכן, מתפקידה של רט”ג למנוע כל בנייה לא חוקית בשטחי הגן הלאומי, שעלולה להזיק לערכי הנוף או הארכיאולוגיה במקום.

דא עקא, שהמבנה הוקם בלב שכונת מגורים, שכונת ואדי חילווה בסילואן. מכל צדדיו הוא מוקף בבתי מגורים. אז מה, גן לאומי באמצע השכונה?

תשמעו, כל יום לומדים דבר חדש. מסתבר שכל שכונת ואדי חילווה, על 5,500 תושביה, יושבת לה בחוצפה מתריסה באמצע הגן הלאומי. הנה מפת הגן הלאומי “סובב חומות ירושלים”, מתוך דו”ח שהכינה עמותת “במקום” לפני כחודש.

אז מי היה שם קודם, הגן או התושבים? כמובן שהתושבים. הגן הוכרז רק ב-1974, וחלקים ניכרים ממנו כבר הכילו שכונות מגורים פלסטיניות, כולל בסילואן. מה ההגיון, תשאלו, להכריז על גן לאומי במקום שאין בו לא פיסת קרקע פנויה ולא נוף ירוק, אלא רק גיבוב של בתים צפופים? או, יש הגיון צרוף – הגיון הנישול. אין דין כפיפות לעירייה כדין כפיפות לרט”ג. אתה גר בתוך גן לאומי? אין אישורי בנייה, חד וחלק. עוד נחזור לנקודה הזאת. לעת עתה מספיק להשתאות על המצב האבסורדי הזה, שבו בולודוזרים של רט”ג הורסים מבנה באמצע שכונת מגורים באמתלה של “שמירה על הטבע”.

רט”ג מנקה את השטח

בחודשיים האחרונים ניכרת קדחת של ממש בהריסות ובפעולות הנישול בגנים הלאומיים של מזרח ירושלים, תחת שרביטו של אביתר כהן. שתי התפתחויות שאירעו במקביל סימנו את יריית הפתיחה. ראשית, מינויו של המתנחל שאול גולדשטיין (ראש המועצה גוש עציון לשעבר) לתפקיד מנכ”ל רשות הטבע והגנים; שנית, אישור התכנית להקמת גן לאומי חדש במורדות הר הצופים. הצירוף הזה בישר רעות לכל תושבי מזרח ירושלים הפלסטיניים.

הגן הלאומי “מורדות הר הצופים” מתוכנן להשתרע על שטח של 734 דונם בין שכונות עיסאוויה וא-טור, וכלולות בו גם קרקעות פלסטיניות פרטיות. השכונות האלו סובלות ממצוקה רבת-שנים (ומכוונת) בשטחי בנייה ולמעשה הגן מתוכנן על עתודות הקרקע היחידות שלהן, האופציה האחרונה להיחלץ מן החנק התכנוני שבו הן נתונות. בשנים האחרונות פעלה עמותת “במקום” בשיתוף עם תושבי עיסאוויה להכין תכנית מתאר מעודכנת לשכונה (שמונה קרוב ל-15 אלף נפש), אולם אחרי אישור התכנית בוועדה המקומית, היא הוכשלה בעירייה. העירייה כמובן מנצלת את המצב שבו אין תכנית מתאר מאושרת לשכונה, לא מטעמה ולא מטעם התושבים, כדי להמשיך בהריסות בתים בתוכו.

גם תושבי שכונת א-טור (המונה כ-30 אלף נפש) הכינו תכנית מתאר – על חשבונם כמובן – בהנחיית המינהל הקהילתי בעיריית ירושלים. לאורך כל הדרך נתנו לתושבים להבין שהתכנית תאושר. המהלך הזה, על פי התיאור של מיכה רחמן, היה לא פחות מהולכת שולל ממלכתית: בעוד התושבים עמלים על תכנית להרחבת הבנייה במורדות הר הצופים, מתוך התחשבות בשיקולי נוף, גיבשה העירייה את תכנית הגן הלאומי על אותם שטחים שלכאורה הובטחו לתושבי א-טור.

בנימוקי התכנית לגן הלאומי מורדות הר הצופים נכתב כי לאזור “יש חשיבות מבחינה נופית וארכיאולוגית ומבחינת ערכי הטבע שבו”. אבל התושבים שבאו במגע עם מתכנני הגן שמעו דברים אחרים:

“במסגרת פגישות התאום הרבות שהתקיימו בין מתכנני אל-עיסאווייה לבין מתכנני הגן הלאומי נאמר במפורש כי מטרת הגן הלאומי היא לבלום את התפשטות השכונות הללו אל השטח הפתוח. בהמשך נעלם טיעון זה והוצגו הצדקות אחרות לנחיצות הגן הלאומי.”

גם סמנכ”ל רשות הטבע והגנים, יובל פלד, אישר: “הרצון להפוך את המקום הזה לגן לאומי היה קיים מזמן, אבל אז שמענו רינונים שיש כוונה להפוך את השטח הזה לשטח בנוי, והשמועות האלה נתנו לזה תמריץ”.

בניגוד להצהרת מתכנני הגן, השטח המדובר אינו מכיל שום אתר ארכיאולוגי משמעותי. הארכיאולוג יוני מזרחי משער שהמטרה העיקרית של הכרזת הגן היא לשמור על הנוף הנשקף מטיילת הר הצופים נקי מערבים. באשר ל”ערכי הטבע” – סיור יסודי בשטח העלה ממצאים מרגשים דוגמת סירה קוצנית, דרדרים ועז אחת שניזונה מערימות אשפה.

אבל על ערכי טבע צריך להגן, לפעמים בכוח. בחודשיים האחרונים הגיעו הבולדוזרים של רשות הטבע והגנים אל השטח, לכאורה “לפנות פסולת”, אף כי הליכי אישור הגן טרם הושלמו (התכנית הופקדה להתנגדויות הציבור). למעשה, מטרת העבודות היתה למנוע מתושבי עיסאוויה גישה למקום. בסרטון הזה רואים כיצד חוסמים הבולדוזרים של רט”ג את כביש היציאה מן השכונה.

מזהים את האיש עם הכיפה והשפם? נכון, אביתר כהן. המפקד בשטח. מסילואן לעיסאוויה לא-טור וחוזר חלילה. לא ינום ולא יישן שומר הטבע. החודש שוב עלו הבלודוזרים שלו על השטח, והרסו כמה מערות חצובות שם, ללא פיקוח של רשות העתיקות, כנדרש בחוק.

השיטה

לפני כחודש פירסמה עמותת המתכננים “במקום” דו”ח מקיף על השימוש שעושות הרשויות, ובמיוחד עיריית ירושלים ורט”ג, במכשיר הגנים הלאומיים כדי לצמצם ככל האפשר את תחום המחיה של תושבי העיר הפלסטיניים (את הדו”ח, “מציבורי ללאומי: גנים לאומיים בירושלים המזרחית”, ניתן להוריד כאן). הדו”ח נכנס לעומקם של הליכי האישור של תכניות הגנים הלאומיים במזרח ירושלים וחושף את הפן הלאומני המובהק שלהם; לא פעם ולא פעמיים לשון החוק נרמסת ללא בושה באמתלות כוזבות של שימור הטבע והסביבה. הנה כמה ממצאים עיקריים שעולים מן הדו”ח.

  • ב-20% משטחי מזרח ירושלים אין תכנית מתאר תקפה. 35% מן השטחים שכן מתוכננים מוגדרים “שטחים ירוקים” (שטח ציבורי פתוח, שטח חקלאי, פארק, גן לאומי וכו’). משמעותו של המצב החריג הזה הוא שכמחצית (48%) משטחי מזרח ירושלים אסורים בבנייה לתושבים.
  • היוזמה להפוך שטח שמוגדר “שטח ציבורי פתוח” ל”גן לאומי” מגיעה בדרך כלל מהעירייה. שני יתרונות בה: ראשית, הכרזת שטח כגן לאומי לא מחייבת הפקעת קרקע ולכן לא כרוכה במתן פיצויים לבעלים (אף כי בפועל הוא מאבד את זכויות הבנייה שלו בקרקע). שנית, האחריות לפיתוח השטח ולאכיפת החוק בו נמסרת באופן מלא מידי העירייה לידי רט”ג. לרט”ג יש סמכויות אכיפה נרחבות ביותר; מרגע שהוכרז שטח כ”גן לאומי”, העירייה נעלמת לחלוטין כגורם מתווך וככתובת לבעיות שצצות אצל התושבים, ואלה מופקרים לנחת זרועה של רט”ג.
  • בתכניות הגנים הלאומיים (כגון מורדות הר הצופים, נחל קדרון, מורדות הר ציון וגיא בן הינום) אין שום התייחסות לצרכי התושבים המתגוררים במקום. פעולות הפיתוח המומלצות אינן כוללות שימוע ציבורי או תסקירים כלשהם, בניגוד לחוק. התושבים המקומיים אינם נתפסים כקבוצת יעד שעשויה ליהנות מפירות הפיתוח, אלא אך ורק כיעד לאכיפה.
  • ירושלים היא העיר היחידה בארץ שבתחום שטחה הבנוי מתוכננים ומוכרזים גנים לאומיים. בערים אחרות (כמו אשקלון, קיסריה, פתח תקווה וראש העין) יש גנים לאומיים אבל לא בשטח בנוי. גם שם, הגנים הלאומיים מהווים מקור למחלוקת בין הרשות המוניציפאלית לבין רט”ג, שמייצגים אינטרסים מנוגדים. במזרח ירושלים, לעומת זאת, העירייה היא הכוח המניע בהפיכת השטחים הפתוחים לגנים לאומיים, תוך התנערות מחובותיה לרווחת התושבים וצרכיהם.

עכשיו הבנתם מה עושה אביתר כהן בתוך ואדי חילווה?

הפרטת הגנים הלאומיים – טוב יותר או רע יותר?

לפני חודשיים וחצי כתבתי כאן באריכות על הצעת החוק שתאפשר להפריט את כל הגנים הלאומיים בישראל – הצעה שהורתה בחטא הניסיון להכשיר את פעילות אלע”ד בעיר דוד. טרחתי ומניתי טעמים רבים מדוע מדובר ברעיון נואל שמקריב אינטרס ציבורי ראשון במעלה, המשותף לכל יושבי הארץ הזאת, על מזבח האחיזה הלאומנית באתרים רגישים. לאור הפעילות של רט”ג במזרח ירושלים בחודשים האחרונים, מתעוררים ספקות. אולי בכל זאת עדיף להפריט? אם זה מה שניהול ממלכתי עושה – הורס וגוזל והכל בשם החוק – אולי כבר עדיף למסור את הניהול לידיים פרטיות, מתוך תקווה שאלה יכוונו למטרה אחת בלבד – בצע כסף – ללא מניעים גזעניים נסתרים?

אני חושב שהתשובה היא לא, עדיין לא, אבל ייתכן שבעתיד השאלה הזאת תהפוך לעניין תיאורטי נטול-חשיבות (עתיד שבו גם הציבור, גם המגזר הפרטי וגם רשויות השלטון יהיו שטופים כולם במנטליות גזענית-טרנספריסטית). כדאי לזכור שגם האיש המופקד על המלאכה במזרח ירושלים, אביתר כהן, הגיע מן המגזר הפרטי. העובדה שהוא מסב עכשיו יותר נזק מאשר בתפקידו הקודם נעוצה בסמכויות שנתונות בידו כיום; ואולם גם בתרחיש של הפרטה, אדם מסוגו היה מוציא לפועל מדיניות זהה תחת חסותו של זכיין פרטי. ההבדל העקרוני בין שירות ציבורי לשירות מופרט הוא באחריותיות (accountability) כלפי הציבור. אל אביתר כהן ניתן, באופן עקרוני, לבוא בטענות; אל אנשי אלע”ד קשה הרבה יותר. אני מדגיש שמדובר “באופן עקרוני” ולא תמיד מעשי; הציבור בארץ רדום בדרך כלל ואינו מנצל את אפיקי ההשפעה הפתוחים בפניו. אבל רשות הטבע והגנים כפופה לשר להגנת הסביבה, והוא פוליטיקאי, ופוליטיקאים צריכים להיבחר, ובין בחירות לבחירות צריכים גם לתת תשובות לשאלות שהציבור מעלה.

הנה כמה שאלות לשר: למה רט”ג פועלת במזרח ירושלים באופן פוליטי, למה היא מתייחסת לתושבים הפלסטיניים רק כעברייני בנייה ולא כצרכנים פוטנציאליים של הגנים הלאומיים, למה היא מתעקשת על סמכויות אכיפה באזורי מגורים נטולי כל ערך נופי, ולמה, אדוני השר, כל כך חשוב לך למנוע מאלפי ילדים בסילואן את מגרש המשחקים היחידי שלהם, למה חשוב לך להרוס את המקום היחידי שבו הם יכולים לעסוק בפעילות יצירתית ללא חיכוך עם עשרות המאבטחים שמסתובבים בשכונתם, למה חשוב לך להחזיר אותם אל הרחוב, אל האבנים , אל האין-אונים?

[ועוד לא אמרנו מילה על מעללי רט”ג וזרוע הנישול שלה, “הסיירת הירוקה”, מול הבדואים בנגב]

—-
הפוסט פורסם גם בבלוג של עידן לנדו “לא למות טיפש
רשות הטבע והגנים הרסה את המרכז הקהילתי בסילואן / עדכון וסרטון 
“אין כדור” וגם אין ילדות | אביחי שרון
בית המקדש – לאישור בוועדה לתכנון ובניה השבוע
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
חניון גבעתי בידינו, ותודה לבג”ץ / עידן לנדו

הפגנה בעיסאוויה: עוצרים את הגן הלאומי מורדות הר הצופים! יום שישי, 17/2, 11:30

עבודות לא חוקיות של רט"ג בעיסאוויה, 6 בפברואר 2012: הרט"ג הורסת מערות עתיקות

ביום שישי האחרון קיימנו במזג אוויר סוער תפילה וצעדה משותפת, יחד עם עשרות מתושבי עיסוויה וא-טור במחאה על הקמת הגן הלאומי על אדמתם. מעל מאה מפגינים צעדו דרך שכונת א-טור, כצעד נוסף בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

גם השבוע תנועת “סולידריות” יחד עם תושבי א-טור ועיסוויה
ממשיכים בפעילות לעצירת הגן הלאומי
ולחשיפת האינטרסים הפוליטיים המניעים חלק מבכירי הרט”ג

נפגשים ביום שישי הקרוב, 17/2
בשעה 11:45 במצפה מזרחית להר הצופים
או בשעה 11:30 בארומה הר הצופים.
לפרטים נוספים: 0546236609
האירוע בפייסבוק – הרשמו והפיצו!

קראו עוד:
רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו
סרטון ועדכונים מהפעילות בעיסאוויה ביום שישי 3/2

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”

רשות הטבע והגנים הרסה את המרכז הקהילתי בסילואן / עדכון וסרטון

כוחות גדולים של משטרה תחת פיקוח רשות הטבע והגנים, ובאופן אישי תחת פיקוחו של אביתר כהן, הגיעו בבוקר יום שני (13 בפברואר 2012), לשכונת ואדי חילווה שבסילואן.

בטענה של פינוי זבל הם הרסו את מרכז המידע ומרכז הנוער של ואדי חילווה, הכולל מגרש כדורגל. כל אלו הוקמו על ידי תושבי סילואן למען רווחת השכונה וילדיה.

זאת המציאות שרשות הטבע והגנים יוצרת: עיר בה לילדים הפלסטינים אין מגרשים ומועדוני נוער, עיר בה לילדים הפלסטינים אין ולו פינה אחת להסתתר ממציאות הזוועה הסובבת אותם.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על התנגשויות אלימות במזרח ירושלים, תתקשרו לאביתר כהן, מנהל מחוז ירושלים ברשות הטבע והגנים, ותודו לו אישית.

ודווקא בשעה הקשה הזאת, תושבי ופעילי סילואן נחושים יותר מתמיד להמשיך במאבק שלהם נגד הכיבוש. אנחנו, פעילי תנועת סולידריות, נמשיך לעמוד שם איתם ולסייע להם לבנות את המועדון מחדש.


סרטון ההריסה – צפו והפיצו

הריסת מרכז המידע והנוער בואדי חילווה שבסילואן, על ידי רט"ג והמשטרה, 13/2/2012

הריסת מרכז המידע והנוער בואדי חילווה שבסילואן, על ידי רט"ג והמשטרה, 13/2/2012

—-
“אין כדור” וגם אין ילדות | אביחי שרון
בית המקדש – לאישור בוועדה לתכנון ובניה השבוע
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
חניון גבעתי בידינו, ותודה לבג”ץ / עידן לנדו

אחרי ההרס השבוע – חוזרים להפגין בשטח הגן הלאומי מורדות הר הצופים: שישי הקרוב, 10/2, 11:45

ביום שישי האחרון שתלנו יחד עם נציגי הועדות הפלסטיניות עצים בשטח הגן המיועד, כמחאה על המשך קידום תוכנית הגן הלאומי על ידי רשות הטבע והגנים.

מספר ימים לאחר מכן, חזרו הדחפורים של רשות הטבע והגנים לעבוד בצורה לא חוקית על אדמות הכפרים עיסוואיה וא-טור, לפגוע ברכוש פלסטיני ואף במערות עתיקות. 5 פעילים ישראלים שניסו לעצור בגופם את העבודות נעצרו יחד עם אחד מתושבי א-טור.

הפעולות האלימות והלא חוקיות של רשות הטבע והגנים מגבירות את הנחישות שלנו ושל תושבי האזור להמשיך להתנגד לתוכנית הגן הלאומי המוצע, ולהמשיך בקמפיין שכבר הביא לדחייה של מספר חודשים בדיוני הועדה המחוזית לתכנון ובניה.

תנועת “סולידריות” יחד עם תושבי א-טור ועיסוויה
ממשיכים בפעילות לעצירת הגן הלאומי,
ולחשיפת האינטרסים הפוליטיים המניעים חלק מבכירי הרט”ג.

נפגשים ביום שישי הקרוב, 10/2
בשעה 11:45 במצפה מזרחית להר הצופים
או בשעה 11:30 בארומה הר הצופים.
לפרטים נוספים: 0546236609
לארוע בפייסבוק לחצו
כאן

קראו עוד: 
רשות הטבע הרסה מערות בשטח של גן לאומי, הארץ, 6/2 - קראו, הגיבו והפיצו
סרטון: עבודות לא חוקיות של רט”ג בעיסאוויה, 6/2 – צפו והפיצו
סרטון ועדכונים מהפעילות בעיסאוויה ביום שישי 3/2

למה גם לכם אכפת מהגן הלאומי?
רשות הטבע והגנים – לא מה שחשבת | דניאל ארגו
רשות הטבע והגנים מצטרפת ל”נוער הגבעות”

עבודות לא חוקיות של רט"ג בעיסאוויה, 6 בפברואר 2012: הרט"ג הורסת מערות עתיקות

אחרי הזיכוי / דורית ארגו

 

פעולת "סולידריות", ירושלים, אוגוסט 2010. צילום: אקטיבסטילס

בשנה האחרונה התנהל נגדי משפט על שורת עבירות שבוצעו, לטענת המשטרה, בהפגנה שהתקיימה בסילואן ב-1 בספטמבר 2010. בין העבירות שייחסו לי הייתה גם תקיפתו של קצין אג”מ של תחנת דוד. לפני ימים אחדים זיכה אותי בית משפט השלום מחוסר אשמה. הכרעת הדין, שנפרשה על פני 28 עמודים, התייחסה בפירוט למחדלי המשטרה ולתקפות הטענות המשפטיות מטעם ההגנה. מבין שלל האמירות הנוקבות של השופט שמעון שטיין, בלטה בעיני אחת:

“הנאשמת עמדה במקום שהיה מותר לה לעמוד בו, ועמדה על זכויותיה עת סירבה לעזוב את המקום. מעצרה של הנאשמת בנסיבות הללו, אף מקנים לה את הזכות להתנגד למעצר בכוח סביר”

בתקופה זו של הדרדרות הנורמות הדמוקרטיות בחברה הישראלית, אין זה טריוויאלי לקבוע שזכותו של האזרח להתנגד, ואפילו להתנגד בכוח, כשזכויותיו האזרחיות נרמסות בידי רשויות אכיפת החוק. פסיקה זו היא חלק מנסיון נואש של בתי המשפט לעגן את זכותו של האזרח לסירוב, כאשר הוא נדרש לציית להוראות שלא בסמכות. אולם, בית משפט השלום בירושלים אינו דן רק בעיניינם של אזרחים כמוני. רבים מהנאשמים המובאים לפניו הם תושביה של ירושלים המזרחית הכבושה. האם גם להם שמורה הזכות להתנגד?

תושבי מזרח ירושלים נעדרים את הזכות להתנגד לעוול, לא רק בתור נאשמים, אלא גם בתור קורבנות העבירה. לא אחת קורה שפלסטיני ממזרח ירשלים מבקש להגיש תלונה על פגיעה בגופו או ברכושו ומוצא את עצמו במעצר בעקבות כך. אין מדובר כאן רק בגזענות של קציני משטרה ושופטים (על אף שרבים מהם גזעניים), אלא באחד מיסודותיו של המשטר הישראלי. יהיה העוול זועק לשמיים ככל שיהיה, ותהיה ההתנגדות לא-אלימה – לפלסטינים, קטגורית, אין זכות להתנגד לשלטון הישראלי, לאוכפיו, ולבניו הנבחרים, המתנחלים. את הקביעה הזו מאשררים בתי המשפט הישראלים פעם אחר פעם.

ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במרחב. פסיקה כמו זו של השופט שטיין אכן מעידה שבישראל, למרות הכל, מתקיימת (לפחות לעת עתה) תפיסה מתקדמת בדבר זכותו של האזרח להביע את מחאתו כנגד רשויות המדינה. אלא שזכויות אלו הן פריבלגיה של האזרחים היהודים. ביום שבו ניתנה הכרעת הדין שלי, נכנסה שביתת הרעב של האסיר ח’דר עדנאן פלסטיני מעראבה שליד ג’נין ליומה ה-48.

ח’דר עדנאן מוחזק מאז ה-17 לדצמבר בכלא ישראלי במעצר מנהלי, כלומר מעצר המבוצע על-סמך הוראה של המפקד הצבאי, ללא הכרעה שיפוטית, ללא כתב אישום וללא משפט. כמוהו יש עוד מאות אסירים פלסטינים. חייו של ח’דר עדנאן נמצאים בסכנה, אך שרות בתי הסוהר, במקום להתייחס לנושא, בחר להפריח השערות מקוממות על כך ש”בראשית מעצרו האסיר ככל הנראה אכל, שהרי הוא עדיין שורד”. לפני יומיים הגיע עניינו לפני שופט צבאי ישראלי, שהחליט להמשיך ולאשר את המעצר המינהלי.

הדבר המפליא בהקשר זה הוא שמערכת המשפט המכירה בזכויות האזרחים ישראלים, ומערכת המשפט שגוזלת את אותן זכויות מפלסטינים – אינן מנותקות. לעיתים הדברים מתרחש באותם אולמות משפט. לעיתים אלו אותם שופטים ממש: השופט שטיין שזיכה אותי היה שופט צבאי בעברו.

לכן עם כל השמחה על הזיכוי האישי שלי, על הניצחון הפוליטי הכרוך בו, רק ביום בו “יזוכה”  פלסטיני מאותם טעמים – בדעת הקהל ולא רק בבית המשפט –  נדע שמאבקנו החל נושא פרי.

—–

ניצחון ל”סולידריות”: זיכוי לפעילת סולידריות, יום דין למשטרה * בית המשפט: “מחדל חקירתי”
כתב אישום נגד פעילת שמאל הסתיים בביקורת על המשטרה, “הארץ, ” 5/2/2012

ניצחון ל”סולידריות”: זיכוי לפעילת סולידריות, יום דין למשטרה * בית המשפט: “מחדל חקירתי”

 

"סולידריות" בסילואן. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס

לאחר למעלה משנתיים של מאבק וכמעט מאתיים מעצרים, הסתיים היום המשפט הראשון של פעילי תנועת סולידריות בזיכוי מוחלט ונזיפה חמורה במשטרה. תודה לכל הפעילים שלנו, אנחנו נמשיך להיאבק ביחד נגד הנישול והאפליה, ונמשיך לחשוף את דבר הפיכת משטרת ישראל למשטרת המתנחלים.

פעילת סולידריות, דורית ארגו, זוכתה היום במשפט הראשון מתוך כ-70 כתבי אישום שהוגשו במהלך השנתיים האחרונות כנגד פעילי התנועה, בעקבות המאבק כנגד ההתנחלות במזרח ירושלים. דורית נעצרה במהלך הפגנה כנגד פעילות ההתנחלות בסילואן על ידי עמותת אלע”ד, המנהלת גם את אתר התיירות עיר דוד שבסילואן. דורית, שהואשמה בהתפרעות ובתקיפת שוטרים, יוצגה על ידי עו”ד גבי לסקי, וזוכתה היום מכל ההאשמות, על ידי השופט שמעון שטיין בבית משפט השלום בירושלים.

לצד הזיכוי קובע בית המשפט כי עצם המעצר בוצע שלא כדין, וש”מעצרה של הנאשמת בנסיבות הללו אף מקים לה את הזכות להתנגד למעצר בכוח סביר”, זאת על אף ש”הוכח כי הנאשמת התלוותה לשוטרים בלא כל התנגדות”. כמו כן קובע השופט שטיין “כי מדובר במחדל חקירתי”, ואף רומז שכמה מן השוטרים לא אמרו אמת בעדויותיהם. במהלך הדיון טען השוטר שביצע את המעצר כי גברת ארגו התנגדה למעצר באלימות, וכי הוא נאלץ לגרור אותה מהמקום בכוח. לאחר שהוצג בפניו סרטון וידאו, שבו נראית ארגו כשהיא נענית לפנייתו ומתלווה אליו לניידת ללא כל התנגדות, נאלץ השוטר לחזור בו מעדותו. יתר על כן, האשמות נוספות בדבר תקיפה ואיומים על שוטרים נדחו על-ידי בית המשפט, לאחר שנסתרו על-ידי עדויותיהם של שוטרים אחרים ועל-ידי חומר הראיות. כך, למשל, קובע השופט כי”הטענה בדבר חלקה של הנאשמת בקריעת מכנסי השוטר אסעד נסתרה בעדותו של אסעד עצמו”.

השופט שטיין התייחס בהרחבה לסוגיית חופש הביטוי וההפגנה וקבע באופן קטגורי כי פעולות המשטרה מהוות הפרה של זכויותיהם החוקתיות של המוחים וכי המשטרה אינה מכבדת את זכותם להשמיע את קולם ופעלה באופן לא ראוי בגדר “החרשת קולם של המוחים.”

הזיכוי היום מאשש את טענותינו מזה שנתיים בדבר אפליה באכיפת החוק על ידי משטרת ירושלים, ומחייב את משטרת המחוז לחשבון נפש ובדק בית יסודי. טוב תעשה המשטרה אם תבטל את יתר כתבי האישום המצוצים מן האצבע שהוגשו כנגד פעילים בתנועה, פן תתבזה שוב בבית המשפט כאשר תיחשף פעם נוספת ההטיה, חוסר המקצועיות וחוסר המחויבות לאמת של אנשיה.