שוטרים רעולי פנים בשייח ג'ראח. השופטת העירה למשטרה, כי כאן לא איראן
השיטה התגלתה במלוא היקפה בחודשים הראשונים של הפגנות תנועת סולידריות בשכונת שייח ג’ראח בירושלים. מדי שבוע נעצרו מפגינים, אשר ביקשו למחות נגד מתנחלים קיצוניים שהשתלטו על בתי פלסטנים בשכונה. שוב ושוב נעצרו מפגינים בשישי אחר הצהריים והובאו בפני שופט, כך שיוכל לשחררם רק במוצאי שבת. שוב ושוב קבעו שופטי בית המשפט בירושלים, כי לא היתה למשטרה עילה למעצר וכי מדובר בהפגנות חוקיות – אולם ללא הועיל. משטרת ירושלים ביקשה להפסיק את ההפגנות ולשם כך שלחה במשך חודשים מדי שבוע מפגינים לבלות את סוף השבוע בבית המעצר, ולא הפסיקה עד שננזפה קשות על ידי השופטים. יותר מ-140 – מעצרים כאלה בוצעו במהלך 2010.
דבריהם הבוטים של שופטי בתי משפט השלום והמחוזי בירושלים אמנם הפסיקו לבסוף את המעצרים בהפגנות בשייח ג’ראח, אולם לא השפיעו על התנהגות המשטרה מחוץ לשכונה. מכת המעצרים הלא חוקיים של מפגינים הגיעה גם לתל אביב, שם עצרה המשטרה במעצר שווא אנשים שהפגינו מול משרד הביטחון לאחר מותה של ג’וואהר אבו רחמה בבילעין, בהם את ח”כ לשעבר מוסי רז (מרצ). כמו כן נערכו מעצרים בהפגנה נגד הצעת החוק לחקור את מקורות המימון של ארגוני השמאל, בהפגנת ארגונים חברתיים בחיפה ובהפגנה נגד אנשי “כך” ביפו. כל המפגינים שוחררו לאחר שעות ארוכות יותר או פחות, ללא תנאים. ברור היה גם למשטרה, כי לא היתה כל סיבה למעצרם.
לאחרונה שבו המעצרים לירושלים. לפני כחודש עצרה משטרת ירושלים 4 מפגינים, בהפגנה שבה לקחו חלק כ-30 איש, שמחו מול בניין העירייה על כוונת ועדת התכנון העירונית לאשר 13 יחידות דיור נוספות למתנחלים יהודים בשייח ג’ראח. המשטרה ביקשה להמשיך ולהחזיק את המפגינים במעצר ואף להרחיקם ל-180 יום מההפגנות. בתחנת המשטרה אמרו השוטרים מפורשות: “תפסיקו להפגין עם ערבים”. שופט בית המשפט שיחרר את העצורים וקבע, לאחר שצפה בצילומי הווידיאו של המשטרה, כי לא היתה כל עילה למעצר.
ביום שישי לפני שבוע וחצי הגדילה משטרת ירושלים לעשות, כאשר שלחה שוטרים רעולי פנים, נטולי תגי שם, שהתפרצו להפגנה השקטה, תקפו באלימות מפגינים ועצרו שלושה. גם הפעם הובאו העצורים לפני שופטת רק לאחר צאת השבת, והמשטרה דרשה את הרחקתם מהפגנות ל-90 יום. שוב ננזפה המשטרה על ידי השופטת, שאף העירה, כי כאן לא איראן.
מעצר, שלא כמו עיכוב, גורר אחריו רישום פלילי. אין להקל בכך ראש. רק לאחרונה כמעט נמנעה התמודדותו של סטודנט לאגודת הסטודנטים במכללת ספיר, משום שנדרש להציג “תעודת יושר” לשם אישור מועמדותו – שאותה לא יכול היה לקבל בשל רישום פלילי, בעקבות מעצר בהפגנה. אף שההתנהגות זו של המשטרה מכוונת בדרך כלל כלפי מפגיני השמאל, היא לא פסחה גם על מפגיני הימין הקיצוני בכמה מקרים. מעצר רבים בהפגנות נגד פינוי עזה, כזכור, הביא לחקיקת חוק, אשר מחק בדיעבד את הרישום הפלילי שנרשם להם.
חשוב לציין, כי פעילות המשטרה אינה מביאה לתוצאות המקוות. תנועת סולידריות, כמו תנועות מחאה רבות בעולם, רק התחזקה עם מעצר חבריה: כל מפגין שבילה סוף שבוע במעצר הפך למחויב פי כמה למטרה, והפגיעה בחופש המחאה חיברה למאבק אנשי ציבור רבים, אשר אולי לא היו מגיעים אלמלא כן.
ואולם, כישלון המשטרה בהרתעת המפגינים אינו יכול להצדיק את המשך השתוללותה. על היועץ המשפטי לממשלה להורות לשר לביטחון פנים להפסיק מיידית את הפגיעה הסיטונית בחוק. יש לקבוע הוראות ברורות, אשר יתירו למשטרה לבצע מעצרים רק כאשר יש פגיעה ממשית בשלום הציבור; ולהזכיר למשטרה ולשוטרים, כי חובתם להגן על מפגינים ולכבד את חופש ההפגנה, שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה – גם זו הישראלית המידרדרת.
הכותבת היא עורכת דין, המתמחה במשפט ציבורי וזכויות אדם
